אבן נגולה מעל לב היוצאים לחו"ל. עובדי התפעול של נמל התעופה בן-גוריון הסירו את איום השביתה, לאחר שהובטח להם על-ידי שר התחבורה ישראל כ"ץ כי לאחר ראש-השנה יחודש עימם המשא-ומתן. האיום להשבית מחר (ה') את הנמל בא משום שלא נענתה דרישת העובדים לערבויות שיבטיחו את עתידה של קופת הפנסיה שלהם. איום זה הוסר כאמור לפי שעה. השר כ"ץ הבטיח ליושב-ראש הוועד, פנחס עידן, כי לאחר ראש השנה ינוהל עמם משא-ומתן מזורז בשיתוף נציגי משרד האוצר, כדי ליישב את המחלוקת בעניין קרן הפנסיה.

רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר החלה בבחינה מקיפה של אפשרויות מיזוג התעשיות הביטחוניות. החלופות שנבחנות הן מיזוגן של רפאל, התעשיה האוירית (תע"א) והתעשיה הצבאית (תעש) לחברה אחת, או מיזוג תע"א ורפאל ומכירת תעש לאלביט. מנהל רשות החברות הממשלתיות, דורון כהן, אישר אתמול כי החל בבדיקת האפשרויות. רעיון המיזוג עלה לנוכח המבוי הסתום בתוכניות ההפרטה של תעש ותע"א. ברשות החברות הממשלתיות תולים את האשם בעמדות העובדים הנתמכים על-ידי ההסתדרות. בהסתדרות מסרו בעבר כי העובדים אינם מונעים את תהליכי ההפרטה. משרד הביטחון תומך באופן מסורתי במיזוג התעשיות הביטחוניות. מנגד, שר האוצר יובל שטייניץ תומך עקרונית בתחרות בין החברות ומתנגד למיזוגן, ואולם נענה לבקשתו של כהן לבדוק את אפשרויות המיזוג, מבלי להתחייב לצעד כלשהו. תעש היא החברה הממשלתית הבעייתית ביותר. ההערכות במשרד האוצר הן כי החברה עשויה לעבור לרווחיות אם תפטר את 900 העובדים המיותרים שלה, ואם העול על תשלום הפנסיות לעובדים יעבור לממשלה, כפי שנעשה ברפאל. עם זאת, תוכנית ההתייעלות שהציגה הנהלת תעש הוקפאה לבקשת שר הביטחון אהוד ברק - החלטה שגוררת את החברה להמשך הפסדים. גם התוכניות להפרטת תע"א, בעיקר באמצעות הנפקה בבורסה, אינה מתקדמת. תהליך ההוצאה לפרישה מוקדמת של עובדי החברה המיותרים מתנהל בעצלתיים ומתבסס על נכונות אישית של כל עובד לפרוש. תע"א היא חברה רווחית, אך ברשות החברות הממשלתיות סבורים כי רווחיה נמוכים ביחס לפוטנציאל העסקי שלה. בעבר נבחנה אפשרות למיזוג התעשיות הביטחוניות הממשלתיות, ואף מיזוג כל החברות לחברה אחת. המהלך נתקל בהתנגדות רשות ההגבלים העסקיים, שסבורה כי ראוי שתהיה תחרות בפיתוח ובמחיר לגבי מוצרים שצה"ל רוכש מהחברות הישראליות, לכן אין למזגן לאחת. בקרב בכירי התעשיות הביטחוניות הדעות חלוקות בין תומכים למתנגדים למיזוג. התומכים הם בדרך כלל מחברות שצפויות להתחזק כתוצאה מהמהלך, והם מנמקים את עמדתם בצורך ליצור חברה גדולה יותר שתיטיב להתחרות בשוק העולמי מול הענקיות הביטחוניות. המתנגדים מגיעים מחברות שצפויות להיבלע במהלך, ומנמקים את התנגדותם בכך שתחרות מקדמת מצוינות, ועליה מבוססת ההצלחה של התעשיה הביטחונית הישראלית. החלופה של מיזוג התעשיות הביטחוניות הממשלתיות נבחנת לאור הקלות המשפטית היחסית בביצוע המהלך, מכיוון ששלושתן בבעלות המדינה. עם זאת, ברשות החברות הממשלתיות סבורים שיש סינרגיה בעיקר בין תע"א לרפאל, לכן עדיף למזג את שתיהן.

שיעור העסקתם של בני מיעוטים כעובדי ממשלת ישראל הוא 7.5% בלבד. שיעור זה נמוך ממחצית שיעורם באוכלוסייה (כ-20%), ומהווה הפרה של החלטת הממשלה מ-2007 שקבעה כי עד 2012 יהיה שיעור הערבים המועסק בממשלה 10%. שיעור העסקת הערבים בממשלה ב-2007 היה 6.2%. ברור כי בשנתיים שנותרו לא תצליח הממשלה להגיע ליעד העסקה שקבעה לעצמה. ועדת השרים לענייני מיעוטים, בראשותו של השר אבישי ברוורמן, דנה אתמול בהדרתם של הערבים ממשרות ממשלתיות. על פי הערכות, היעדר העסקה של ערבים בממשלה נובע מאפליה לרעה נגדם במכרזים הממשלתיים, וגם מציפייה של הערבים כי יופלו לרעה - מה שמונע מהם לגשת למכרזים. בנוסף, האוכלוסייה הערבית סובלת מריחוק ממוקדי הפעילות של הממשלה ומהיעדר אינפורמציה על משרות ממשלתיות. במטרה להתמודד עם שלל הבעיות החליטה ועדת השרים על תוכנית בעלות שנתית של 2.5 מיליון שקל, שתכלול קמפיין שיפורסם בתוך משרדי הממשלה בנוגע לחשיבות העסקת בני מיעוטים, והגיוון במקומות עבודה. קמפיין מקביל יופעל גם באוכלוסייה הערבית. בנוסף, ייערכו ירידי תעסוקה במגזר הערבי ותוקם רשת חברתית בשפה הערבית שיועלו אליה הצעות עבודה. השר מיכאל איתן, האחראי על ממשל זמין, דיווח כי אתרי האינטרנט של הממשלה נמצאים בתהליך של התאמה לשפה הערבית. לדברי ברוורמן, "ממשלות ישראל חטאו במשך שנים כלפי אוכלוסיית המיעוטים ונתוני העסקה בשירות הציבורי מבטאים זאת היטב". במקביל, ועדת השרים אישרה תוכנית רב שנתית לליווי בוגרות תיכון מצטיינות מקרב בני המיעוטים ללימודים אקדמיים, ולאחר מכן להשתלבות בשוק העבודה. התוכנית מתמקדת במכוון בתלמידות מצטיינות, וזאת בשל החסמים התרבותיים המקשים על נשים ערביות להשתלב בשוק העבודה. שיעור התעסוקה של נשים ערביות הוא 20% בלבד, לעומת 73% בקרב הנשים היהודית הלא חרדיות. התוכנית, בהיקף של 4 מיליון שקל, נועדה לתמוך ב-500 בוגרות תיכון מצטיינות, לסייע להן בקבלה לאוניברסיטה, בלימודי העברית והאנגלית ובבחירת מקצועות באקדמיה שאינם הוראה.

השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים רשם עליה של 1.4% במחצית הראשונה של שנת 2010, בהשוואה למחצית השנייה של 2009, והוא עמד בסוף תקופה זו על 8,419 שקל. כך עולה (יום ג', 7.9.10) מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. גם במספר משרות השכיר נרשמה עליה - והן הציגו גידול של 1.9% במחצית הראשונה של השנה, בהשוואה למחצית השנייה אשתקד. מספר השכירים במשק עמד בסוף המחצית הראשונה של 2010 על כ-2.892 מיליון עובדים. בחודשים אפריל-יוני 2010 עלה מספר משרות השכיר ב-2.4% בחישוב שנתי. לפי נתוני המגמה לאותה תקופה, עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-2% בחישוב שנתי והשכר הממוצע במחירים שוטפים עלה ב-4.1%. נתונים אלו מסתמכים על עיבוד ראשוני של מדגם דווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי על משרות ושכר על גבי טופס 102, וגם ממקורות מנהליים אחרים. גידול ניכר בגיוסי העובדים נרשם בעיקר בענפי הפיננסים, השירותים העסקיים והתחבורה, עם עליות של מעל ל-2.5% בגיוסים במחצית הראשונה. בכל שאר ענפי המשק נרשם גידול בגיוסים, למעט בענף שירותי האירוח והאוכל, שם חלה ירידה קלה בלבד של 0.1%. השיפור הנרחב ביותר בשכר הממוצע נרשם במינהל הציבורי, עם גידול של 3.8%. עליות ניכרות בשכר הממוצע נרשמו גם בענפי התעשייה, המסחר ושירותי האירוח והאוכל, עם עליות של מעל ל-2.5% בשכר הממוצע בכל הענפים הללו. ירידות בשכר הממוצע נרשמו במגזר החשמל והמים (4.4%-), התחבורה (2.8%-) והפיננסים (2.4%-). מן הנתונים ניתן לראות כי מצב השכר במשק על-פי מגזרים שומר על יציבות מעמדית, באופן שלא השתנה מזה שנים: העובדים בתחום מגזר החשמל והמים הם המרוויחים הגדולים במשק, עם שכר ממוצע של 20,186 שקלים לחודש בסוף מחצית 2010. העובדים המשתכרים הכי פחות הם אלו הנמצאים בתחום שירותי האירוח והאוכל, עם שכר ממוצע של 3,967 שקלים בלבד בסוף המחצית הראשונה. עם זאת, יש לציין, כי כ-41% מכלל השכירים בענף המסעדות ושירותי האירוח עבדו במשרה חלקית בתקופה זו. המגזר הגדול במשק הוא מגזר השירותים העסקיים, עם כ-517 אלף עובדים בסוף המחצית הראשונה של 2010. המגזר הקטן ביותר הוא מגזר המים והחשמל, שהעסיק בממוצע כ-17 אלף עובדים בלבד.

ההסתדרות ולשכת התיאום של ארגוני המעסיקים חתמו (יום ג', 7.9.10) על הסכם קיבוצי לביטוח פנסיוני מקיף במשק - הסכם פנסיה חובה. ההסכם משפר משמעותית את ההסכם הקודם שנחתם בשנת 2007, במסגרתו נקבע הסדר פנסיוני חובה לכל עובד במקום עבודתו, הסכם המקיף את כלל העובדים במשק, ובמסגרתו עד שנת 2013 כל מעסיק יחויב להפריש (בהדרגה) לקרן פנסיה 10% ממשכורתו של העובד, לעומת 5% הפרשת העובד (בסה"כ 15%). במסגרת התיקון להסכם, תוגדל ההפרשה לפנסיית החובה כך שבשנת 2014 היא תעמוד על 17.5% מהמשכורת - כלומר הגדלה של 2.5% נוספים. שיעורי ההפרשות החדשים לפנסיה, בשיעור 17.5%, יופרשו החל בינואר 2014, ובמסגרתם יוגדלו הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה ב-2% והפרשות העובד ב-0.5%. עוד הובהר במסגרת התיקון להסכם כי הסכם פנסיה החובה יחול גם על מי שפרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה מהביטוח הלאומי - פרט אשר לא הובהר בהסכם שנחתם בשנת 2007. על-פי ההסכם הקודם, עובד המועסק במשך תשעה חודשים יזכה לביטוח פנסיוני, כל עוד אין לו ביטוח פנסיוני "מיטיב", בעל תנאים טובים יותר מאלה של פנסיית החובה. במסגרת העידכון להסכם היום, נקבע כי מבוטח במסגרת הסדר פנסיה מיטיב יקבל הפרשות לפנסיה חובה ממועדי תחילת ההפרשה הקבועים לפי הסכם פנסיה חובה, וזאת עד שהמעסיק יתחיל להפריש לו ביטוח פנסיוני מיטיב. עוד הובהר בהסכם החדש, כי עובד שיתקבל למקום עבודה חדש ובמקום עבודתו הקודם היה מבוטח בביטוח פנסיוני אחר, יהיה זכאי להפרשות בשיעורים לפי הסכם פנסיית חובה החל מהיום הראשון לעבודתו. "הוכחנו שבאמצעות הידברות ניתן להגדיל את זכויות העובדים" יו"ר ההסתדרות, עפר עיני, מסר בתגובה: "ההסכם משווה את ההפרשות לפנסיה של העובדים החדשים לכלל העובדים במשק. בעת החתימה על הסכם הפנסיה הקודם הבטחנו שנמשיך ונגדיל את ההפרשות והנה שוב הוכחנו שבאמצעות הידברות ניתן להגדיל את זכויות העובדים". יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלליים, שרגא ברוש, הוסיף: "היום אנו מקיימים את המוטל עלינו כמעסיקים להשוות את הפנסיה לכלל העובדים במשק ומכל המגזרים, כך שזכויותיו של אף עובד לא ייפגעו. חתימת ההסכם היום, שלוש שנים לפני המועד המקורי שסוכם, הינה קיום הבטחה שניתנה לעובדים ע"י המעסיקים וההסתדרות והיא מבטאת סגירת מעגל. העלאת הפנסיה ב-2.5% מ-15% ל-17.5% מבטאת דאגה ואכפתיות אמיתית לרווחתם של כל העובדים מכלל המגזרים". "המעסיקים בישראל נוהגים היום באחריות רבה כלפי העובדים השכירים", ציין נשיא להב, יהודה טלמון. "צר לי כי הממשלה אינה נוהגת באותה אחריות כלפי המעסיקים ומותירה אותם ללא כל רשת ביטחון סוציאלית, לה זכאים באופן טבעי השכירים". נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה, יהודה אלחדיף: "לא היה קל לעסקים הקטנים שעדיין כורעים בימים אלה תחת נטל מצוקת האשראי וחוסר הוודאות בשווקים, לקבל עליהם עול שכזה. אך לא ניתן היה לסרב להבטחת עתידם של עובדינו המהווים את המשאב החשוב ביותר של העסק הקטן". ההסכם צפוי לקבל צו הרחבה משר התמ"ת ובכך להחיל את הוראות ההסכם החדש על כלל העובדים במשק.

ועד העובדים של נמל התעופה בן-גוריון הודיע (יום ג', 7.9.10) כי ישבית את כל הפעילות בנמל החל מיום חמישי הקרוב בשעה 06:00 בבוקר. כזכור, לפני כשבועיים, פתח הוועד, בראשותו של פנחס עידן, בשיבושי עבודה שכללו אסיפות הסברה, על-רקע טענות לסחבת במשא-ומתן בין הנהלת רשות שדות התעופה לבין הוועד באשר להקמת קופה מרכזית לקצבה, המיועדת להבטיח את כספי הפנסיה של העובדים. בסופו של דבר, שר התחבורה, ישראל כ"ץ, התערב בסכסוך, וסיכם עם הוועד כי מנכ"ל משרד התחבורה, יעקב גנות, יקיים דיון עם הנהלת רשות שדות התעופה וההסתדרות, כדי להבטיח את כספי הפנסיה. העובדים טוענים כי ההסתדרות והוועד פנו להנהלת רשות שדות התעופה מספר פעמים במהלך השנתיים האחרונות אולם הנושא לא התקדם והנהלת הרשות נוקטת בסחבת שמסכנת את כספי הפנסיה של העובדים. אחד מסעיפי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הצדדים לפני כשנתיים קבע את הבטחת כספי הפנסיה בקופה חיצונית. פנחס עידן, יו"ר וועד העובדים ברשות, אמר לפני כשבועיים: "אנחנו לא ניתן יד לפגיעה כלשהי בכספים ששייכים לעובדים. אנחנו דורשים שנושא כספי הפנסיה של העובדים יוסדר באופן שבו כספים אלה יהיו מוגנים ומיועדים אך ורק למטרת תשלום פנסיה לעובדי הרשות ולא ישמשו למטרות אחרות". מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "הנהלת רשות שדות התעופה מבינה את חששות העובדים להבטחת כספי הפנסיה שלהם ועושה את כל המאמצים מול כל הגורמים הרלוונטיים כדי להסדיר את העניין. עם זאת, ההנהלה פונה לוועדי העובדים ולהסתדרות להמנע מנקיטת צעדים שישבשו את פעולת נמל התעופה בן-גוריון ויאפשר את המשך המהלכים".

האם מסתמן סוף פעילותן של קבוצות הרכישה? בחודש אוגוסט מכרו קבוצות אלו כ-1,210 דירות, ירידה של 28% לעומות אוגוסט אשתקד, שבו מכרו 1,680 דירות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום (7.10.10) נתונים אלו. נתונים אלו מתייחסים לדירות להשקעה מכל הסוגים, כולל דירות להשכרה, ומרכיב קבוצות הרכישה הוא העיקרי. רוב הדירות בסקטור קבוצות הרכישה נקנות להשקעה ולא למגורים. אין נתון מדויק על מספר הדירות להשקעה שרכשו חברי קבוצות, אך המגמה ברורה - כלפי מטה. שוק הדירות הרגילות למגורים, לעומת זאת, ממשיך לשגשג: באוגוסט מכרו הקבלנים והיזמים 2,100 דירות חדשות. זוהי עליה של 14% לעומת אוגוסוט אשתקד, שבו מכרו 1,840 דירות. בשני המסלולים יחד - דירות למגורים ולהשקעה - נרשמה באוגוסט ירידה של 8% לעומת אוגוסט אשתקד: 3,310 דירות השנה ,לעומת 3,520 דירות אשתקד. סך כל הדירות החדשות שנמכרו בינואר-אוגוסט גבוה ב-1% מהמכירות בחדשים אלו אשתקד. מלאי הדירות למכירה ממשיך לרדת, ועמד ב-31 באוגוסט על 9,370 דירות. זוהי ירידה של 680 דירות, או כ-7%, במלאי הדירות למכירה, לעומת סוף 2009.

מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, הורה לשלם לכל עובד 7,500 שקל, כדי לקנות שקט. בתמורה, אישר ועד העובדים להתחיל בהפעלת הרפורמה בבעלות על דירות המינהל. העובדים שולחים בימים אלו רבבות מכתבים לדיירים, בעיקר קוטג'ים ווילות באיזורי עדיפות לאומית, המאפשרים להן לקבל את הבעלות על הדירות והמגרשים ללא תמורה. במינהל עובדים כ-700 איש, כך שהתשלום הכולל מגיע לכ-5.25 מיליון שקל. ועד עובדי המינהל הציג כבר לפני כשנה דרישות ותביעות כספיות שונות, כדי שיאפשר להפעיל את הרפורמה. המו"מ נמשך ונמשך זה כשנה, לפי שעה ללא הסכם. אולם עתה הסכים הועד לאפשר צעד ראשון , שליחת המכתבים כאמור לעיל. עם זאת, אומר ועד העובדים כי לא יאפשר להשלים את הליך העברת הבעלות, אם לא יענו דרישותיו הכספיות. מקור במינהל אומר, כי 7,500 השקלים הם "מיקדמה, סכום קטן וסמלי", וכי דרישות העובדים גבוהות פי כמה. עובדי המינהל חוששים, בין היתר, שהפרטת חלק משירותי המינהל - כחלק מהרפורמה - תביא לפיטורי 200 עובדים ויותר. העובדים דורשים להגן על זכויותיהם. המחלוקת בין העובדים להנהלה, והמו"מ שאינו נגמר, מביאים בין היתר לכך שאי אפשר להפוך את המינהל ל"רשות מקרקעין", ככתוב בחוק. כן אי אפשר להפעיל את צעדי היעול ופישוט ההליכים, שנקבעו בתיקון מספר 7 לחוק המינהל, שאושר לפני יותר משנה בכנסת.

השכר הממוצע למשרת שכיר ישראלי בכלל המשק הסתכם בחודש יולי ב-8,602 שקלים ומספר משרות השכירים הישראלים בחודש זה עמד על כ-2.95 מיליון. כך עולה (יום ה', 7.10.10) מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בהשוואה ליולי אשתקד, מדובר בגידול של כ-400 שקלים, בהשוואה לשכר במחירי שוטפים שעמד על 8,220 שקלים בממוצע. עם זאת, מדובר בירידה של כ-200 שקלים לעומת החודש הקודם. מאז יולי אשתקד, נוספו למשק כ-100 אלף משרות שכיר נטו. השכר הממוצע הכללי ביולי היה מעט נמוך יותר - 8,437 שקלים. זאת, עקב שקלול נתוניהם של העובדים הזרים, שהסתפקו בשכר ממוצע של 4,266 שקלים בלבד. נכון לסוף חודש יולי, עבדו בישראל באופן רשמי ובהיתר כ-79 אלף עובדים זרים - ירידה משמעותית לעומת מספרם ביולי אשתקד שעמד על כ-110 אלף. על-פי נתוני המגמה של העובדים הישראלים, בחודשים מאי עד יולי קצב העלייה של משרות השכיר עמד על 2.4% בחישוב שנתי. על-פי נתוני המגמה באותה תקופה, עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-1.2% בחישוב שנתי והשכר הממוצע במחירים שוטפים עלה ב-2%. מן הנתונים ניתן לראות כי מצב השכר במשק על-פי מגזרים שומר על יציבות מעמדית, באופן שלא השתנה מזה שנים: העובדים בתחום מגזר החשמל והמים הם המרוויחים הגדולים במשק, עם שכר ממוצע של כ-26,700 שקלים לחודש בסוף יולי 2010. העובדים המשתכרים הכי מעט הם אלו הנמצאים בתחום שירותי האירוח והאוכל, עם שכר ממוצע של פחות מ-4,000 שקלים בסוף יולי (מדובר בירידה לעומת החודשים הקודמים). בכל מקרה, ראוי לציין כי כ-41% מכלל השכירים בענף המסעדות ושירותי האירוח עבדו במשרה חלקית נכון לסוף המחצית הראשונה של 2010. השכר הממוצע בתחום שירותי החינוך עמד על 7,214 שקלים לחודש, בתחום השירותים העסקיים עמד השכר הממוצע על 8,824 שקלים לחודש, במגזר התעשיה עמד השכר המממוצע על 11,687 שקלים לחודש ובמגזר הפיננסים עמד השכר הממוצע בסוף יולי על 15,243 שקלים לחודש. המגזר הגדול במשק הוא מגזר השירותים העסקיים, עם כ-153 אלף עובדים שכירים בסוף יולי. המגזר הקטן ביותר הוא מגזר המים והחשמל, שהעסיק כ-18 אלף עובדים שכירים בלבד. מגזר החינוך העסיק כ-400 אלף עובדים בסוף יולי, בתעשיה הועסקו כ-365 אלף עובדים, בתחומי הפיננסים הועסקו כ-101 אלף עובדים, ובשירותי האירוח והאוכל עבדו כ-163 אלף עובדים.

הוועדה לתיאום וביצוע של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכריזה (יום ה', 7.10.10) על סכסוך עבודה במגזר הציבורי. זאת, בעקבות מבוי סתום במשא-ומתן על תוספת השכר לעובדי המגזר. סכסוך העבודה הוכרז בכלל משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים, החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות. משמעותו של סכסוך העבודה היא שאם תוך שבועיים לא ייחתם הסכם, תוכל ההסתדרות לנקוט צעדים ארגוניים, לרבות שביתה ועיצומים בכלל המקומות עליהם הכריזה על סכסוך העבודה. בשבוע הבא יתקיימו פגישות בין יו"ר האגף איגוד המקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, הממונה על השכר באוצר, אילן לוין והצוותים המקצועיים. כזכור, במסגרת המשא-ומתן שנוהל עם משרד האוצר, שהתנהל בין יו"ר האגף לאיגוד מקצועי והממונה על השכר באוצר, דרשה ההסתדרות תוספת בעלות הכוללת של 3.5% לשנה על פני שלוש שנות ההסכם - 2009 עד 2011. האוצר מצידו הציע תוספת שכר בעלות כוללת של 0.5% בלבד. באוצר אמרו כי כל העלאה של 1% בשכר במגזר הציבורי פירושה תוספת תקציבית של כמיליארד שקל. "עלות הדרישות של ההסתדרות עומדת על 25 מיליארד שקל ל-3 השנים הקרובות. זהו סכום עתק שהמשק הישראלי לא מסוגל לעמוד בו", אמר גורם בכיר באוצר ביחס לדרישות ההסתדרות. יו"ר ההסתדרות, עפר עיני, אמר היום בתגובה: "אנו מקווים שבימים הקרובים תהיה הידברות אינטנסיבית שתביא להסכם ללא שביתה".

בעקבות המשך עליית מחירי החיטה בעולם, מחירי הלחם שבפיקוח עולים שוב, ב-3.62%. כך הודיע (יום ב', 6.9.10) משרד התמ"ת. עם זאת, שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר, הנחה את המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת כי העלאה זו תתבצע רק לאחר החגים. "בישראל חיות משפחות נזקקות רבות, ויש להימנע ככל שניתן מליצור עומס כלכלי נוסף על משפחות אלו בתקופה זו של חגי ישראל", אמר בן-אליעזר. בשנת 2009 היו שלוש הורדות של מחירי הלחם בפיקוח והעלאה אחת של המחירים - המחירים לאחר ההעלאה הקרובה יגיעו לרמת המחירים שהייתה בשנת 2008. יצוין כי ההעלאה האחרונה, בגובה של 3.55%, התבצעה רק ב-5 באוגוסט האחרון, בעקבות עלייה חדה של מחירי החיטה בעולם שגרמו להעלאת מחירי הקמח, אשר מהווה מרכיב משמעותי במחיר הלחם. בעקבות המשך העליות במחירי החיטה בעולם במהלך חודש אוגוסט, ערכה המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת, צביה דורי, תחשיב לגבי שינויי מחירי הלחם, שהראה כי שיעור העלייה בחודש אוגוסט הגיע ל-3.62%. דורי ציינה כי בהתאם לכללי הפיקוח על מחירים, במידה ששיעור העלייה גבוה מ-3%, יש להעלות את המחיר

כמה יעלה שעון החורף המוקדם למשקי הבית בישראל? מסתבר שהרבה מאוד כסף, על-פי אומדן מיוחד המתפרסם היום (ב', 6.9.10) שערכה ד"ר רינה דגני, מנכ"ל 'גיאוגרין' מקבוצת גיאוקרטוגרפיה, על-רקע המחלוקת שעורר חוק הקדמת שעון החורף. לדברי ד"ר דגני, אם ניתן היה להזיז את שעון החורף ל-1 בנובמבר, כלומר חודש וחצי מאוחר יותר מהמועד המתוכנן ב-15 בספטמבר, היו נחסכים למשקי הבית בישראל כ-55 מיליון שקלים. משק בית ממוצע מוציא על תאורה כ-90 שקלים לחודש עבור כ-5 שעות תאורה ביום, בין 18:00 בערב לבין 23:00 בלילה. שעון החורף בארה"ב, לדוגמה, יחל רק ב-7 בנובמבר, ברשות הפלשתינית הסמוכה לנו יגיע שעון החורף ב-15 באוקטובר, חודש אחרי המועד בישראל, ובחלק גדול ממדינות העולם המערבי תאריך הזזת השעון יהיה ב-31 באוקטובר. ד"ר אורי דומן, מהנדס חשמל מ'גיאוגרין', מצא שבמחקרים רבים שערך בשנים האחרונות עלה קשר ברור בין אור יום לבין תפוקת העובד. התפוקה עולה ככל שעולות שעות האור הטבעי, ולכן הפחתה של שעת אור ביום תקטין את תפוקת העובדים במשק הישראלי בעשרות מיליוני שקלים. לזה יש להוסיף את עלות התאורה הנוספת של משרדים ומוסדות, והרי ההפסד למשק יהיה גדול לאין שיעור, לטענתו. צריכת האנרגיה של המשק הישראלי נחלקת לשלושה חלקים לערך: שליש למשקי בית, שליש למסחר ולמוסדות ושליש לתעשיה. שני החלקים הראשונים יהיו הנפגעים העיקריים משעון הקיץ המקוצר, שכן משק-בית מוציא בממוצע על חשמל בין 400 ל-500 שקלים בחודש. עוד הזהירה ד"ר דגני, כי בשל ההפחתה בשעת אור יום קיים סיכון שגם מספר תאונות הדרכים יעלה.

רשות המיסים הודיעה ביום חמישי האחרון (2.9.10) לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי תחזיר לפורשים שהגישו ערעור לבית המשפט, את המס שניכתה מכספי פיצויי פיטורים וממענקי פרישה ששולמו להם בשנת 2008. עוד נאמר, כי הרשות תמציא להם כבר עתה אישור חדש לרצף זכויות פיצויים, הפעם ללא תקרה. ההודעה נמסרה לבית המשפט לקראת הדיון שצפוי להתקיים היום (ב', 6.9.10) בפני השופט אלטוביה מגן, בעניינם של הפורשים. ערעורי המס שהוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשמם של עובדים אשר פרשו ממקום עבודתם במהלך שנת 2008, היו השלב האחרון במאבק ציבורי ומשפטי מתמשך, שהוביל רו"ח אמיר גבאי, מנכ"ל B4 יועצי פרישה, במטרה למנוע מרשות המיסים ומשרד האוצר מלבצע תיקון רטרואקטיבי להוראות פקודת מס הכנסה, הפוגע בעובדים שפרשו ממקום עבודתם בשנת 2008. רו"ח גבאי אמר בתגובה כי לא די בכך, שכן אומנם נעשה צדק עם אותם פורשים אך הנזקים הכלכליים שנגרמו ועדיין נגרמים לאנשים הפורשים מעבודתם מאז ינואר 2008 ועד היום, בעקבות תיקון 3 לחוק קופות הגמל והחקיקה הנוספת שבאה לאחריו, גדולים ומיותרים ויש עוד הרבה מה לעשות. "אנו מחכים בקוצר רוח לכנסת שתחזור מהפגרה כדי להמשיך לפעול מולה לטיפול בעוולות נוספות", ציין. גבאי הוסיף כי גם פורשים אחרים שהוטלה עליהם תקרה לרצף זכויות פיצויים במהלך שנת 2008, יכולים לקבל אישור חדש מרשות המיסים, תוך החזרת המס שנגבה מהם. לדבריו, "אני לא רואה כל סיבה שאותם הפורשים לא יקבלו זאת, אני מציע לכל אחד מהם לפנות לנציבות מס הכנסה לצורך קבלת אישור חדש".

מנחי ומרכזי האוניברסיטה הפתוחה התארגנו אתמול בהסתדרות ואף נבחר ועד פעולה. כך הודיע (יום ב', 6.9.10) יו"ר האגף להתאגדות עובדים בארגון, עו"ד שי תקן, לנשיאת האוניברסיטה הפתוחה, חגית מסר-ירון. באוניברסיטה הפתוחה מועסקים כ-1,040 מנחים וכ-300 מרכזים. עו"ד תקן ביקש מנשיאת האוניברסיטה להפסיק לאלתר את המו"מ על ההסכם הקיבוצי בין הנהלת האוניברסיטה הפתוחה לבין ארגון "כוח לעובדים" וביקש שלא תחתום כל טיוטא או נוסח של הסכם קיבוצי. במכתב אף ציין תקן כי "עשרות עובדים אף ביטלו את חברותם במחאה על ההסכם המתגבש בארגון 'כוח לעובדים', כך שבכל מקרה ארגון זה אינו הארגון היציג כיום, ועל כן כלל אינו רשאי על-פי דין להמשיך ולנהל מו"מ קיבוצי בשם מנחי ומרכזי האוניברסיטה". לדבריו, "העובדים פנו מספר פעמים בעבר להסתדרות אך לא התערבנו כי התנהל מו"מ עם 'כוח לעובדים' ורק עכשיו, כשהולך להיחתם הסכם הפוגע בזכויות עובדים, חובתנו הייתה להתייצב לצד העובדים ולארגן אותם. אנו לא נאפשר אף הסכם פוגעני למנחי ולמרכזי האוניברסיטה. אנו קוראים לאוניברסיטה להיכנס איתנו למו"מ על הסכם ראוי". "ההסכם המתגבש פוגע קשות בתנאי השכר הקיימים" העובדים, אשר לטענת ההסתדרות פנו אליה מיוזמתם לפני מספר שבועות, העלו טענות קשות בנוגע להסכם הקיבוצי המתגבש במסגרת המשא-ומתן המתקיים בין ההנהלה ל"כוח לעובדים", אשר יש בו לטענתם כדי לגרום לפגיעה ממשית בתנאי עבודתם. לדבריהם, ההסכם המתגבש פוגע קשות בתנאי השכר הקיימים שלהם ואיננו מסדיר את שכרם של המרכזים. העובדים טוענים כי במהלך המשא-ומתן הציעה הנהלת האוניברסיטה כ-19% תוספת שכר רוחבית, אך "כוח לעובדים" דחו זאת כדי שלא תהיה דיפרנציאציה [בידול] בשכר. אי לכך, בהסכם המתגבש שינו את מדרגות השכר כדי שיהיה שכר אחיד לכולם וכך נפגע, לטענת העובדים, השכר של מנחים ומרכזים רבים, בעיקר בקרב אלה המלמדים מדעים מדויקים, כלכלה ומדעי המחשב. זאת, כיוון ששכרם של המנחים מורכב מכמות התרגילים שהסטודנטים מגישים. על-פי ההסכם המתגבש, נטען כי המנחים המועסקים במקצועות המדעים המדויקים ימשיכו לעשות את אותה העבודה, אך ירוויחו פחות. העובדים טוענים כי מעתה יקבלו על כל סטודנט שכר של 120 שקלים במקום 240 שקלים, כדי שלא תיווצר דיפרנציאציה בשכר אל מול מקצועות מדעי החברה והרוח. עוד נטען, כי במשך 14 שנה לא היה עידכון תעריפים בשכר וכי ישנה שחיקה בשכרם של המנחים אל מול מרצי האוניברסיטאות. טענה נוספת שהועלתה, היא שההסכם אינו מסדיר את סוגיית היקפי ההעסקה בהתאם לתקנות המועצה להשכלה גבוהה. יו"ר ועד העובדים הנבחר, ד"ר רונן בר-אל, אמר היום: "לאחר ששכרנו נשחק ביותר מ-40% מתגבש הסכם שבו ייפגעו מאות עובדים בשכרם ובהיקף העסקתם ועובדים רבים אחרים הוצאו מההסכם. כל ניסיונותינו לדבר עם כוח לעובדים נדחו על ידם. ביחד עם ההסתדרות נדאג לשיפור תנאי העסקתם של כל המנחים והמרכזים והכללתם בהסכם הקיבוצי".

יו"ר אגף התאגדות עובדים, שי תקן, שיגר (יום ד', 6.10.10) מכתב להנהלת האוניברסיטה הפתוחה ובו הוא מאיים בסכסוך עבודה הן של עובדי הסגל המנהלי והן של המנחים והמרכזים. הצעד בו נקט תקן בא בעקבות המכתב שנשלח הבוקר למשרדי ההסתדרות מטעם בא-כוחה של האוניברסיטה, עו"ד אפרת בירן. במכתב הודיעה ההנהלה כי היא מכירה בארגון "כח לעובדים" כארגון היציג של המנחים והרכזים. לדברי ההסתדרות, מאות רכזים ומנחים הצטרפו אליה לאחרונה בטענה כי ארגון "כוח לעובדים" והנהלת האוניברסיטה מגבשים הסכם קיבוצי שעתיד לפגוע בשכרם ובתנאי העסקתם. תקן הודיע להנהלה כי ההסתדרות היא הארגון היציג ודרש לעצור את המו"מ עם "כוח לעובדים". כמו-כן, דרש תקן להעביר אליו את ההסכם על כל חלקיו ונספחיו כדי לברר את טענות העובדים לגבי מידת הפגיעה בהם בהסכם. היום, כאמור, הודיעה הנהלת האוניברסיטה להסתדרות כי לשיטתה "כוח לעובדים" הוא הארגון היציג. זאת, לטענת ההסתדרות, למרות שההנהלה התחייבה כלפיה שלא לחתום על ההסכם עם ארגון העובדים המתחרה, בטרם תוכרע השאלה מיהו הארגון היציג. כמו-כן, הודיעה ההנהלה לתקן כי אין בכוונתה להעביר להסתדרות את ההסכם. שי תקן מסר בתגובה: "אין שום תוקף חוקי לכך שההנהלה מכריעה מיהו הארגון היציג. על -פי כל דין הגוף היחיד שבידו הסמכות להכריע במחלוקת בין ארגוני עובדים בעניין שאלת היציגות במקום עבודה הוא בית הדין הארצי לעבודה". הוא הוסיף כי עצם העובדה שההנהלה מסרבת להעביר את ההסכם מראה כי "יש בסיס לחשד כי כוח לעובדים וההנהלה משתפים פעולה בהסכם שמאות עובדים טוענים כי הוא פוגע בהם. במקום שההנהלה לא תביע את עמדתה ותחכה עד בירור היציגות היא מכירה ב'כוח לעובדים' כארגון יציג תוך הסתרה תמוהה של ההסכם המתגבש. זה מראה שיש לה מוטיבציה מיוחדת לחתום על ההסכם וייתכן שהיא עושה זאת כי ההסכם טוב עבורה ורע לעובדים". תקן ציין כי ההסתדרות תגיב בחומרה ותכריז על סכסוך עבודה אם ייחתם ההסכם. "להסתדרות יש יחסי עבודה קיבוציים עם האוניברסיטה הפתוחה בסגל המנהלי, המתפעל את האוניברסיטה, ואנחנו עומדים על כך שההסתדרות היא הארגון היציג גם בקרב המנחים והרכזים. לכן אם ייחתם הסכם עם 'כוח לעובדים' תכריז ההסתדרות על סכסוך עבודה כולל".

בחודש אוגוסט עלה שווי תיק הנכסים של הציבור בכ-0.9%, לרמה של כ-2.393 טריליון ש"ח. זאת, לעומת רמה של כ-2.37 טריליון ש"ח בה נקבע התיק בסוף יולי. כך עולה (יום ד', 6.10.10) מנתונים ארעיים של החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל. בשנה החולפת (אוגוסט 2009 עד אוגוסט 2010) גדל תיק הנכסים של הציבור בכ-10%. הנתון הארעי לחודש אוגוסט שובר למעשה את השיא האחרון בשווי התיק שנקבע בחודש מרס, אז עמד היקפו על 2.384 טריליון ש"ח. מאז הציג התיק עליות וירידות לסירוגין. העליות האחרונות בשוקי המניות בארץ ובעולם (שהגיעו היום לכדי שיא חדש במדד ת"א-25), השפיעו בצורה מהותית על נתוני החזקת המניות בבורסה בישראל. אלו עלו בין יולי לאוגוסט בשיעור של כ-12.5 מיליארד ש"ח ל-439.2 מיליארד ש"ח והיקפם מסך התיק עלה ל-18.3%, לעומת 17.6% בחודש יולי. בחו"ל השקיעו הישראלים במניות, נכון לסוף חודש אוגוסט, כ-121 מיליארד ש"ח, שהם כ-5.1% משווי התיק - שיעור הדומה בהיקפו לשיעורים שנקבעו בחודשים האחרונים. סך ההשקעות בחו"ל של הישראלים גדלו באוגוסט לכ-266.5 מיליארד ש"ח. סך השקעות תושבי ישראל בחו"ל כולל פקדונות והשקעות באיגרות חוב ובמניות הנסחרות בחו"ל (זרות וישראליות), אך אינו כולל השקעה בתעודות-סל הנסחרות בבורסה בתל אביב על מדדים בחו"ל. עוגת תיק ההשקעות של הציבור בישראל מחולקת, נכון לסוף אוגוסט, לכ-33.1% השקעות באגרות חוב ותוכניות חיסכון צמודות מדד וכ-31.7% באגרות חוב ובתוכניות חיסכון לא צמודות. כ-11.8% מההשקעות הינן צמודות מט"ח, וכאמור, כ-18.3% מההשקעות הן במניות בבורסה בארץ, וכ-5.1% הן במניות בבורסות חו"ל.

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, פועל להכרזה על סכסוך עבודה במגזר הציבורי. עיני הנחה (יום ג', 5.10.10) את יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, לכנס ביום חמישי את הוועדה לתיאום וביצוע של האגף כדי לדון בהכרזה על סכסוך העבודה. עיני העביר את הנחייתו לאחר שהמשא-ומתן על תוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי, בין ההסתדרות למשרד האוצר, נקלע למבוי סתום. אמש נערכה פגישת מו"מ בין נציגי ההסתדרות והאוצר שבה נטלו חלק ניסנקורן, הממונה על השכר באוצר - אילן לוין, ראשי האיגודים המקצועיים והצוותים המקצועיים משני הצדדים. ההסתדרות העלתה דרישה לתוספת שכר בעלות כוללת של 3.5% לשנה על-פני שלוש שנות ההסכם - 2009 עד 2011. האוצר מצידו הודיע כי אין בכוונתו להיענות לדרישה, והפגישה הסתיימה ללא תוצאות. עיני אמר היום כי יעשה כל שביכולתו להביא להסכם שכר במגזר הציבורי ללא מאבק מיותר. "אני מאמין שניתן להגיע להסכם בדרך ההידברות מבלי להיגרר למאבק שיכניס את המשק לסחרור. אני מאמין שאם ניכנס למו"מ אינטנסיבי וענייני נוכל להגיע להסכם".

"חשוב מאוד לבחון מחדש את מערכת הכללים הפיסקאלית החלה על קידוחים קיימים" - כך אמר אמש (ב', 4.10.10) הכלכלן זוכה פרס הנובל, פרופ' ג'וזף שטיגליץ, בפגישה עם שר האוצר, יובל שטייניץ, שהתקיימה בניו-יורק. שטיגליץ, המכהן כחבר הסגל הבכיר בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת קולומביה, החליף עם שר האוצר דעות בנוגע לנושאים הכלכליים הבוערים שעל סדר היום של הכלכלה העולמית וכלכלת ישראל. כאמור, במהלך המפגש התקיימה שיחה ארוכה בין השניים בסוגיית תמלוגי הגז. לדברי שטיגליץ, בחינת מערכת הכללים הפיסקאלית על מערך הקידוחים הקיים הוא דבר שנעשה במדינות רבות בעולם והדוגמה הטרייה ביותר לכך היא אוסטרליה, שעבודת הוועדה שמינתה בנושא הסתיימה בתקופה האחרונה. באשר לפעילות הקידוח בישראל, הציע שטיגליץ לשר האוצר שטייניץ את האפשרות כי לא יחול מתווה של הפחתות מיסים ישירים על קידוחי הגז. ביחס להתמודדות הממשלות בעולם עם המשבר הכלכלי, אמר שטיגליץ כי קיימת חשיבות מכרעת לתכנון תוכניות לטווח הארוך, תוך הקניית ודאות ואמינות לתוכניות. לדברי שטיגליץ, הפחתות מס הדיבידנד שממשל בוש הוביל באופן זמני הביאו לתוצאה הפוכה - חברות רבות שיחררו דיבידנדים לבעלי המניות, שנמנעו מלהשקיע אותם מחדש כי ידוע שבעתיד הרווחים בדמות הדיבידנדים ימוסו. "המדיניות המוניטארית המרחיבה של הבנק הפדרלי האמריקני אף היא לא מסייעת לפתור את עיקר הבעיה - מחסור באשראי לעסקים קטנים", אמר שטיגליץ, שהוסיף כי "הפחתת הריבית לא דוחפת את הבנקים להלוות לעסקים אלה, ודווקא להם היה מקום לתת תמריצי מס כדי לעודד הלוואות". נקודה נוספת ששטיגליץ ציין היא הצורך של הממשלות להתמקד ביצירת השקעות, ולא בעידוד הצריכה. שטיגליץ הרעיף מחמאות על כלכלת ישראל, באומרו כי "גישת ממשלת ישראל בתכנון ארוך-טווח הייתה נכונה. מתווה מיסים פוחת לאורך שנים, תקציב דו-שנתי, מתווה גירעון פוחת רב-שנתי - כל אלה משקפים את האופן שבו ממשלות צריכות לחולל שינויים תומכי-צמיחה בזמן משבר".

רוב הציבור (76%) סבור שעל המדינה להגדיל את חלקה מהתמלוגים שמשלמות החברות לגילוי גז ונפט. כך עולה (יום ב', 4.10.10) מסקר מכון "דחף" שנערך עבור ערוץ 99 - ערוץ הכנסת. רק 9% סבורים שיש להקטין את גובה התמלוגים הללו. עוד עולה מהסקר שערכה הד"ר מינה צמח, מנהלת מכון "דחף", כי אם יאושר החוק להגדלת תמלוגי הגז, 30% מהציבור סבור שיש להחילו רק על גילויי נפט וגז עתידיים, בעוד שרוב של 61% מהציבור סבור שיש להחילו גם באופן רטרואקטיבי. מחר תדון ועדת הכלכלה במדיניות הממשלה לקבלת תמלוגים מהגז הטבעי בחופי ישראל. יש לציין, כי הדיון כונס עוד בטרם שהוועדה הציבורית שהקים שר האוצר לדיון בנושא, בראשותו של פרופ' איתן ששינסקי, סיימה את עבודתה, והמלצותיה עדיין לא ידועות. היום גם החלו הדיונים במשרד מבקר המדינה בנושא פנייתו של פורום "פעולה אזרחית". הפנייה הועברה לפני ימים אחדים, והיא מבקשת ממבקר המדינה לבחון היטב "כיצד קרה שרשיונות לחיפוש והפקת אוצרות טבע כה משמעותיים, ניתנים בחינם, ללא קריטריונים מחמירים, ללא סנקציות על מי שמפר את תנאי הרישיון וללא איסור על סחר בזכויות", לדברי הפורום. מייסד הפורום, הרב מיכאל מלכיאור, אמר כי "אי-אפשר לטעון שהשיטה הזו פעלה כדי לעודד יזמים בתקופה בה לא היו סימנים לגז טבעי. הרשיונות חולקו חינם כמעט לכל דורש עד לאחרונה, הרבה לאחר שהיה כבר ברור שיש פוטנציאל משמעותי מאד למאגרי גז טבעי מול חופי הארץ". הפורום מציג בפנייתו אל מבקר המדינה את סיפורה של חברת פטרומד שקיבלה את הרשיון על שדות "מירה", "שרה" ו"בנימין" - הסמוכים למאגרים בהם התגלו לאחרונה מאגרי גז גדולים: "תמר" ו"דלית" - רק בשנת 2008. שנה אחר כך מכרה החברה את זכויותיה לחברת IPC (ישראל פטרוליום), מבלי להשקיע אגורה אחת. בחודש פברואר השנה שוב נמכרו הזכויות על רשיונות אלה, הפעם לחברות-בת של קבוצת אי.די.בי ושל הכשרת היישוב, שוב מבלי שהמוכר השקיע כסף כלשהו בפיתוח השדות המדוברים.

איגוד עובדי התחבורה פנה להסתדרות בבקשה כי תאשר לו להכריז על סכסוך עבודה ברכבת ישראל - כך נודע ל-News1. סכסוך אושר , ויאפשר לעובדי רכבת ישראל לנקוט בעיצומים או חמור מכך - לפתוח בשביתה. אין קשר בין השביתה הכללית המסתמנת ביום שלישי לזו של עובדי הרכבת, אך אפשר כי האחרונים ינסו לרכוב עליה ולהשבית גם את תנועת הרכבות. הסיבה לסכסוך העבודה היא חילוקי דעות בין הנהלת רכבת ישראל בראשות המנכ"ל יצחק הראל לאיגוד עובדי התעבורה בהסתדרות בראשות אבי אדרי. המחלוקת היא העברת התחזוקה על קרונות חדשים מידי עובדי הרכבת לידי יצרן הקרונות. דירקטוריון הרכבת לא אישר בינתיים התקשרות שכזו. נציגי העובדים טוענים כי הוצאת או העברת עבודת עובדי הרכבת לעובדים המועסקים בהסכם קיבוצי תתפרש על ידם כמיקור חוץ, ותחייב תגובה מצדם. לדידם, גם אם תהיה ההתקשרות בצורה של זכרון דברים בלבד ייחשב הדבר בעיניהם כמיקור חוץ. ברכבת ישראל אישרו כי טרם נפתח מו"מ בנושא עם נציגי העובדים.

בעקבות המשך העליות במחירי החיטה בעולם במהלך חודש אוגוסט, ערך משרד התמ"ת תחשיב לגבי שינויי מחירי הלחם שהראה כי שיעור העלייה בחודש אוגוסט הגיע ל-3.62%. דורי ציינה כי בהתאם לכללי הפיקוח על מחירים, במידה ששיעור העלייה גבוה מ-3%, יש להעלות את המחיר. מחירי הלחם שבפיקוח עולים היום (א', 3.10.10) בשיעור של 3.62%. המפקחת על המחירים חתמה על ההיתר להעלאת מחירי הלחם שבפיקוח. עליית המחירים, ציינה צביה דורי המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת, נובעת מהמשך העלייה של מחירי החיטה בעולם, שהחלה בחודש יולי ונמשכה גם בחודש אוגוסט וגרמה להעלאת מחירי הקמח המהווה מרכיב משמעותי במחיר הלחם. התחשיב להעלאה הנוכחית נעשה בתחילת חודש ספטמבר, אולם ביצוע ההעלאה בפועל התעכב בהנחיית שר התמ"ת בנימין בן-אליעזר, שתבע כי ההעלאה תתבצע רק לאחר החגים. להלן מחירי הלחם החדשים בש"ח לצרכן כולל מע"מ בהשוואה למחירים שנקבעו ב-5.8.10. סוג הלחם מחיר חדש 3.10.10 (בשקלים כולל מע"מ) מחיר 5.8.10 לחם אחיד (כהה) 4.76 4.60 לחם לבן 4.76 4.60 חלה 500 גרם 5.20 5.02 לחם אחיד פרוס 7.15 6.90 לחם לבן פרוס 500 גרם 6.35 6.13 ההעלאה האחרונה בגובה של 3.55% התבצעה באוגוסט השנה בעקבות עלייה חדה של מחירי החיטה בעולם שגרמו להעלאת מחירי הקמח, אשר מהווה מרכיב משמעותי במחיר הלחם. בשנת 2009 היו שלוש הורדות של מחירי הלחם והעלאה אחת של המחירים. המחירים לאחר ההעלאה הנוכחית חוזרים לרמתם שהייתה בתוקף באפריל 2008. הלחם החדשים בש"ח לצרכן כולל מע"מ בהשוואה למחירים שנקבעו ב-5.8.10

רוב העובדים בישראל אינם מעוניינים לצאת לגמלאות בגיל הפרישה הרשמי, שהוא 67 לגברים ו-64 לנשים, אלא מבקשים להמשיך לעבוד לאחר גיל זה. כך עולה מסקר שערך איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל, באמצעות חברת אושיק רושינק סקרים ואסטרטגיה. הסקר נערך במהלך ספטמבר לקראת יום הקשיש הבינלאומי, שיחול ב-1 באוקטובר, וכלל ראיונות עם 506 עובדים. הרוב המוחלט - 52.3% - השיבו כי יעדיפו להמשיך ולעבוד אחרי גיל פרישה. 36.2% השיבו כי יסיימו לעבוד בגיל פרישה. 11.5% השיבו "לא יודע". מבין אלה המעוניינים להמשיך לעבוד אחרי גיל פרישה, 30.8% מבקשים לעבוד בין 5-1 שנים נוספות מעבר לגיל הפרישה. 13.2% מעוניינים להמשיך לעבוד בין 10-5 שנים נוספות ו-8.3% היו רוצים לעבוד למעלה מ-10 שנים לאחר גיל הפרישה. הסקר מעלה, כי ככל שגיל העובד צעיר, כך הוא מגלה רצון רב יותר להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפרישה הרשמי. בקרב עובדים צעירים, בני 20-18, רק 23.1% מעוניינים לסיים לעבוד גיל הפרישה הרשמי, לעומת 40.8% מהנשאלים, בני 51 ומעלה, שמבקשים לסיים את עבודתם עם הגיעם לגיל הפרישה הרשמי. יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד, דורון רז, אמר בהתייחסו לממצאי הסקר: "אנשים המגיעים לגיל הפרישה עדיין מצויים בשיא כושרם והם חשים שביכולתם להמשיך לעבוד ולתרום לארגון. יש לעודד תעסוקת מבוגרים והלהתאים את שוק העבודה והמשרות גם לאנשים שעברו את גיל הפנסיה הרשמי".

פגישת שר האוצר, יובל שטייניץ, ויו"ר ההסתדרות, עפר עיני, שהתקיימה בתל אביב הסתיימה (יום ו', 29.10.10) ללא תוצאות. השניים ניסו לגשר על הפערים שבין דרישות ההסתדרות לתוספות שכר לעובדי המדינה לבין עמדת האוצר. במהלך הפגישה נותר האוצר בעמדתו ש-750 אלף עובדי המגזר הציבורי יקבלו תוספת שכר בשיעור של 0.5% עבור כל אחת משלוש שנות ההסכם שייחתם, ובסך-הכל תוספת של 1.5% בלבד. זאת למרות דרישת ההסתדרות כי העובדים יקבלו תוספת שכר ששיעורה 3.5% לכל אחת משנות ההסכם, ובסך-הכל תוספת מצטברת בשיעור של 10.5%-11%. הצדדים הסכימו להמשיך בתחילת השבוע בשיחות הגישור - ביום ראשון וביום שני - בניסיון לסיים את הסכסוך ולמנוע את השביתה.

שר האוצר, יובל שטייניץ, נפגש הבוקר (ו', 29.10.10) עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. זאת בניסיון להגיע להסכמות ולמנוע את השביתה הכללית במשק שעליה הכריז אמש עיני. בכינוס של הנהלת ההסתדרות הודיע עיני כי אם לא יהיה שינוי בעמדת האוצר המסרב להעניק לעובדי המגזר הציבורי תוספת שכר של 10.5% לשלוש שנים בין 2009 ל-2011 (3.5% לשנה). האוצר מוכן לתת תוספת של 1.5% בלבד - תוספת שכר של 0.5% לשנה. השביתה המתוכננת תכלול את נמלי הים, נמל התעופה, החינוך היסודי, משרדי הממשלה, רשויות המקומיות, שרותי הדואר ושירותים נוספים, אך נכון לשעה זו לא נראה כי הסתדרות המורים תצטרף לשביתה. עם זאת, לראשונה יצטרפו לשביתה פרקליטי המדינה. בפגישה אמש נכח יו"ר איגוד הפרקליטים, בועז גולדברג, ואמר כי הוא "שמח מאוד להיות בהסתדרות ולהצטרף למאבק של ההסתדרות. זו הפעם הראשונה שלנו ואני מקווה שנעשה את זה הטוב ביותר". יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, אבי ניסנקורן, ציין כי במו"מ שקיים עם משרד האוצר בשישה החודשים האחרונים הושגו כבר שלושה דברים הקשורים לזכויות עובדי המגזר הציבורי: ימי פדיון למחלה, תוספת למעונות ותוספת להפרשות לפנסיה. ניסנקורן ציין שעניינים אלה הם מחוץ לעלות תוספת השכר שדורשת ההסתדרות.

"שיעורי ההשתתפות בעבודה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות נמוכים במיוחד, ויהיו חייבים לגדול על-מנת שהכלכלה תוכל להמשיך ולצמוח על פני זמן" - כך אמר אמש (ד', 1.9.10) נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בנאומו בפני חבר הנאמנים של הקונגרס היהודי העולמי בירושלים. בנוסף לאתגר התעסוקתי, הנגיד אמר כי האתגר החשוב הנוסף בטווח הארוך, הוא האתגר החינוכי. "הישגיהם של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים נחלשו מאוד בשנים האחרונות. מעבר לצורך בבחינת היקף ההשקעה הנדרש במערכת החינוך כולה, הרי שגם בתחום החינוך חשוב להקפיד שבכל חלקי האוכלוסיה המערכת תתמקד בתחומי הלימוד שיכשירו את התלמידים להשתתפות בשוק העבודה המודרני", אמר הנגיד. בטווח הקצר, אמר פישר כי הגירעון הממשלתי נמצא בשליטה וכי מסגרת התקציב נבנתה בצורה נכונה. "המדיניות המוניטרית תצטרך להמשיך לשמור על האינפלציה במסגרת היעד. הסיכון העיקרי נובע מההתפתחויות במשק העולמי, ומההשלכות האפשריות שלהן על היצוא ועל התוצר בישראל", הסביר. הוא ציין כי נתוני הצמיחה האחרונים שהתפרסמו על המשק הישראל (צמיחה של 4.7% ברבעון השני ושיעורי האבטלה המגיעים לרמות טרום-המשבר), מעידים כי זה חווה האטה ולא מיתון מלא. הנגיד לא התעלם מהתחדשות המגעים המדיניים בין ישראל לשכניה, ואמר כי "פתרון הסכסוך עם שכנינו וההשלכות שיהיו לו על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל הוא כמובן אתגר משמעותי ביותר. יש הטוענים ששיעורי הצמיחה הנאים של הכלכלה הישראלית בשנים שלפני המשבר מעידים על כך שאין קשר בין המצב הגיאופוליטי לצמיחה הכלכלית. אני משוכנע שבתנאי שלום תוכל כלכלת ישראל לצמוח בשיעורים גבוהים יותר מאשר במצב של סכסוך בלתי פתור עם שכנינו."

סכסוך העבודה בבנק הבינלאומי נמשך. אתמול (ד', 1.9.10) נערכה פגישת משא-ומתן נוספת בין נציגות העובדים בבנק הבינלאומי, בראשותו של חנוך ליבנה, לבין ההנהלה. בפגישה לא השתתפה מנכ"ל הבנק, סמדר ברבר צדיק. כזכור, בתחילת השבוע הודיע הוועד כי יחדש את עיצומיו מחודש יולי, לנוכח "המבוי הסתום אליו הגיעו שיחות". בחודשים האחרונים נקטו העובדים עיצומים מספר פעמים בטענה כי ההנהלה כופה עליהם לתפקד כסוכני מכירות של שירותי הבנק ומשווקי מוצרים שונים מטעמו. כמו-כן, דרשו העובדים להשוות את תנאי העבודה בבנק לאלו הנהוגים בבנק לאומי, עימו יש להם הסכם הצמדת שכר. במהלך חודש יולי היו סניפי הבנק סגורים למשך כשבועיים. המענק עבור שנת 2010 - אינו ידוע במהלך הפגישה אתמול הציע ראש אגף משאבי אנוש, יוסי לוי, מתווה לסיום הסכסוך. על-פי המתווה שהוצע, תיקבע נוסחת בונוס שתהיה תקפה לשנים 2012-2010, כאשר מענק בסכום שטרם נקבע בגין שנת 2010 יינתן כבר בתקופה הקרובה. לטענת נציגות העובדים, הנהלת הבנק סירבה למסור לעובדים מהו הסכום שיינתן. לדבריהם, ההנהלה טוענת כי על העובדים להסכים למתווה, וכי רק לאחר שעורכי הדין של הצדדים ינסחו את ההסכמה הנ"ל, יימסר לעובדים מהו הסכום שיינתן בגין 2010. ליבנה מסר בהקשר זה כי "הנהלת הבנק המציאה שיטת ניהול משא-ומתן שאפילו אינה מוכרת בבזארים של טורקיה. אין ספק, מדובר בפיתוח עולמי שיש לרשום עליו פטנט: 'איך לנהל מו"מ עקום'". בתוך כך, אתמול בערב נערך אירוע למנהלי הבנק ובו הוצגו הדוחות הכספיים. הנהלת הבנק ביקשה מארגון העובדים כי רק ראשי הוועדים יגיעו ולא חברי הוועדים, וזאת כדי "לכבד את האירוע". ליבנה הגיע בליווי חלק מחברי הוועד ונשא דברים. בין היתר אמר באירוע כי "קיים משבר חמור מאוד בבנק ונראה כי החזרה לצעדים ארגוניים נוספים קרובה מאי פעם". הבוקר הוציא ליבנה חוזר לעובדים ובו הנחה שלא להגיע לטקסי הרמת כוסית שנערכים על-ידי מנהלות האזור וההנהלה המרכזית לקראת ראש השנה. כמו-כן, הזכיר ליבנה לעובדים כי אין לעבוד בעבודת שעות נוספות, לא בסניפים ולא במחלקות ההנהלה המרכזית. ביום ראשון בשעות הבוקר אמורה להתקיים פגישת משא-ומתן נוספת בין הצדדים, ולדברי הוועד, גם בה לא צפויה להשתתף מנכ"ל הבנק. "הצהרות הוועד משוללות יסוד" מהנהלת הבנק הבינלאומי נמסר בתגובה: "אנו נמצאים במהלך של משא-ומתן אינטנסיבי בהשתתפות ההנהלה, הוועדים וההסתדרות לפתרון הסכסוך. נציין כי ההנחיות אותן נתן הוועד השבוע בוצעו למעשה כבר מאז תחילת הסכסוך, ולכן אין כל חדש בהודעה מהיום והשירות ללקוחות נמשך כרגיל. נדגיש עוד כי הצהרות הוועד על כוונות ההנהלה לגבי העבודה המאורגנת בבנק הן משוללות יסוד לחלוטין".

תחזית בנק ישראל לצמיחת התוצר בשנת 2011 עודכנה (יום ג', 28.9.10) כלפי מטה. כעת קובע בנק ישראל כי התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח בשיעור של 3.8 אחוזים, מעט נמוך מזה שנקבע בתחזית הקודמת מחודש אפריל, בה דווח על צמיחה חזויה של 4 אחוזים. לדברי בנק ישראל, הצמיחה המהירה מהצפוי של המשק במהלך 2010 ושיעור האבטלה הנמוך ברבעון השני של השנה (6.2 אחוזים) מצביעים על המשך הצמצום של "פער התוצר" שנוצר במהלך המשבר העולמי. קצב הצמיחה במהלך 2011 צפוי להיות נמוך יותר גם בשל ירידה בקצב גידולו של היצוא, שצפוי לגדול בשיעור של-5.8 אחוזים, נמוך מקצב גידולו הצפוי של הסחר העולמי - כ-7 אחוזים. הירידה בשיעור הצמיחה הצפוי של כלכלת ארה"ב, אליה היצוא הישראלי חשוף במיוחד, צפויה גם היא לתרום לכך. האטה צפויה גם בקצב הגידול של הצריכה הפרטית, שרמתה יחסית לתוצר גבוהה מאד, גם כתוצאה מהתאמה של מלאי המוצרים בני-הקיימא. לבסוף, שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי הרבעוני במהלך 2011 צפויים לרדת לשיעור של 3.6 אחוזים, לעומת קצב ממוצע של 4.2 אחוזים במהלך ארבעת הרביעים האחרונים. באשר לשנה הנוכחית, נתוני הצמיחה הגבוהים של התוצר והשימושים, וכן נתון האבטלה הנמוך של הרבעון השני, הביאו את בנק ישראל לעדכן קלות כלפי מעלה של התוצר השנתי הצפוי ב-2010, זה אמור לגדול בשיעור של 4 אחוזים, לעומת תחזית גידול של 3.7 אחוזים שניתנה אפריל. שיעור האבטלה, שירד ברבעון השני בחדות, צפוי להסתכם ב-6.3 אחוזים בממוצע שנתי, והעודף בחשבון השוטף צפוי להסתכם ב-6.8 מיליארד דולר.

יו"ר ההסתדרות עופר עיני כינס (יום ה', 28.10.10) את ראשי ועדי העובדים והזהיר כי במידה ולא יושג הסכם עם שר האוצר יובל שטייניץ, תחל שביתה כללית במשק בתחילת השבוע. בתום הפגישה, הוחלט להציב לשר האוצר אולטימטום, לפיו אם עד יום שלישי בשעה 06:00 בבוקר לא תושג התקדמות במו"מ תחל השביתה הכללית במגזר הציבורי. השביתה תכלול את נמלי הים, נמל התעופה, החינוך היסודי, משרדי הממשלה, רשויות המקומיות, שרותי הדואר ושירותים נוספים, אך נכון לשעה זו לא נראה כי הסתדרות המורים תצטרף לשביתה. עם זאת, לראשונה יצטרפו לשביתה פרקליטי המדינה. בפגישה נכח יו"ר איגוד הפרקליטים, בועז גולדברג, ואמר כי הוא "שמח מאוד להיות בהסתדרות ולהצטרף למאבק של ההסתדרות. זו הפעם הראשונה שלנו ואני מקווה שנעשה את זה הטוב ביותר". ההסתדרות דורשת תוספת שכר של 10.5% לשלוש שנים בין 2009 ל-2011 (3.5% לשנה), כאשר האוצר מוכן לתת תוספת של 1.5% בלבד - תוספת שכר של 0.5% לשנה. יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, אבי ניסנקורן, ציין כי במו"מ שקיים עם משרד האוצר בשישה החודשים האחרונים הושגו כבר שלושה דברים הקשורים לזכויות עובדי המגזר הציבורי: ימי פדיון למחלה, תוספת למעונות ותוספת להפרשות לפנסיה. ניסנקורן ציין שעניינים אלה הם מחוץ לעלות תוספת השכר שדורשת ההסתדרות. שר האוצר אמר היום כי אינו שולל תוספות שכר מתונות לעובדים במגזר הציבורי, במידה ולא יפרצו את תקרת התקציב, והביע אופטימיות באשר לסיכויי השביתה להתממש. "אני בטוח שהאחריות של שני הצדדים תגבר ואנו נימצא בסוף את הדרך הנכונה גם שהעובדים לא ייפגעו וגם לצמצם פערים כך שהחלשים יקבלו קצת יותר והחזקים במגזר הציבורי קצת פחות וגם לדאוג לכך שנוכל להמשיך בצמחיה במשק ובריסון האבטלה", אמר שטייניץ במהלך ביקורו במרכז האקדמי כרמל.

שר האוצר יובל שטייניץ העריך (יום ה', 28.10.10) כי ההסתדרות לא תכריז בשבוע הבא על שביתה כללית במגזר הציבורי במשק. בביקור שערך היום בצהריים במרכז האקדמי כרמל בחיפה, אמר שטייניץ כי "יש להסתדרות הנהגה רצינית ואחראית שהוכיחה בשנתיים האחרונות שהיא רואה לא רק את הצורך להגן על העובדים שלא ייפגעו, אלא גם את הצורך לקדם את כלכלת ישראל בתקופה של משבר עולמי שלא היה כדוגמתו כבר 70 שנה בעולם". הוא הוסיף כי הוא "בטוח שהאחריות של שני הצדדים תגבר ואנו נימצא בסוף את הדרך הנכונה גם שהעובדים לא ייפגעו וגם לצמצם פערים כך שהחלשים יקבלו קצת יותר והחזקים במגזר הציבורי קצת פחות וגם לדאוג לכך שנוכל להמשיך בצמחיה במשק ובריסון האבטלה. בארה"ב ובאירופה בעיית האבטלה היא הקשה ביותר בתקופה הסוערת של המשבר הכלכלי הגלובלי". שטייניץ הוסיף בנאומו במרכז האקדמי כרמל: "אנו כאן בישראל מתאוששים קצת יותר טוב אך אנו צריכים להיות זהירים ואסור לנו להשתולל. אסור לנו להשתולל בהוצאות התקציביות ואזור לפרוץ את התקציבים את תקרת הגרעון ואסור לנו גם להשתולל בנושא השכר. מאחר שיש לנו היום הנהגת הסתדרות שרואה גם את האינטרס הלאומי ולא רק את האינטרס של קבוצות עובדים אני מאמין שנוכל להגיע לפשרות ולהסכמות ולמנוע אירוע שלשביתה שעלול לפגוע במשק ובאזרחי מדינת ישראל. אני מקווה שכך יהיה. הפער אומנם גדול אך יש אחריות גם אצלנו וגם אצל ההסדרות ראינו שנתיים האחרונות הרבה אחריות". בתשובה לשאלה על רמת השכר במגזר הציבורי אמר כי יש מקומות שרמת השכר בהם סבירה ואפילו נמוכה וכי ישנם מקומות בהם היא גבוהה ואף גבוהה מאוד. "אחד מהדברים שאנו דנים עם ההסתדרות זה לדאוג לכך שהפעם התוצאה תהיה גם הקטנת פערים במגזר הציבורי ואולי תהיה כאן דוגמה למגזר הפרטי שאם ניתן להקטין פערים במגזר הציבורי בו החלשים יקבלו קצת יותר והחזקים קצת פחות", סיכם. "אסייע ללימודים החרדים במרכז" במהלך ביקורו, הבטיח שר האוצר לסייע ללימודי חרדים במרכז האקדמי כרמל, כמענה לבקשתו של נשיא המרכז פרופ' יחזקאל טלר. שר האוצר שמע על מסלולי הלימודים, ובכלל זה על מסלולי הלימוד לחרדים, וכן ערך סיור בספריה כשהוא מלווה בראשי המוסד ובראש עיריית חיפה יונה יהב. ראשי המרכז האקדמי כרמל פנו לשטייניץ וסיפרו לו כי הלימודים מתקיימים תוך הפרדה מלאה בין נשים לגברים וכי הם זקוקים לעזרתו, במיוחד כלפי הנשים הלומדות במוסד. "לנשים אין כלל מלגות לימודים, פנה פרופ' טלר לשר האוצר. שטייניץ לא נישאר חייב והשיב: "בסגנון חרדי, קודם כל תזכו למצוות...זו משימה לאומית להכניס את הציבור החרדי למעגל העבודה לטובתם ולטובת כלכלת המדינה. אני מאוד מברך על כך ומקווה שתמשיכו ואף תגדילו את המסגרות הללו וניראה היכן אפשר לסייע לקידום לימודי החרדים". שטייניץ הוסיף כי אין לו כל ספק שאותם נשים וגברים חרדים שילמדו משפטים ומינהל עסקים במרכז האקדמי כרמל לא יבואו ללמוד לחינם אלא כדי אחר כך לעבוד בתחומים אלה. "סוף סוף נפל האסימון ובקהילה החרדית גם רבנים וגם אישי ציבור מבינים שצריכים לעבור תהליך של השתתפות בשוק העבודה. זו פרנסה לטובתם וגם לטובת המדינה. צריך להיות כאן שינוי, ואתם חלק מהשינוי הזה".

התעשיינים המובילים בישראל גילו הערב (ב', 27.9.10) אכזבה בעקבות החלטתו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להעלות את שיעור הריבית ברבע אחוז ל-2%, על-אף צניחת הדולר בחודש האחרון והגידול בעלויות היצוא. שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, הביא חשש כי פער הריביות הגבוה בין ישראל לאירופה וארה"ב, שם הריבית עדיין נעה סביב האפס, עלולים להביא לתנועות הון ספקולטיביות, שימשיכו לדחוף את שער הדולר כלפי מטה - דבר שעלול להוות בעיה רצינית לכושר התחרות של היצוא הישראלי ועלול לפגוע בהיקפי היצוא ובגידול לו ציפו התעשיינים בחודשים הקרובים ובתחילת 2011. "אני מבין את החששות של הנגיד אשר הביאו אותו להעלות את הריבית, ואולם אסור לו לשכוח כי היצוא הוא מנוע צמיחה מרכזי במשק ואשר בלעדיו מצב המשק היה גרוע בהרבה ממצבו כיום", אמר ברוש. נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה, יהודה אלחדיף, אשר הפציר בנגיד שלא להעלות את שיעור הריבית, אמר הערב כי "ההעלאה הינה מכה נוספת לעסקים הקטנים והבינוניים שנפגעו מההאטה בצמיחה והכורעים גם כך תחת נטל עלויות מימון האשראי והאפליה כנגדם בקבלת אשראי בנקאי". הוא הוסיף כי העלאת ריבית של רבע אחוז תעלה למגזר העסקי עוד 15 מיליון שקלים (עלויות מימון שנתיות), ולדעתו לא זו הדרך להילחם בהאטה בצמיחה. "כך לא נעודד את העסקים הקטנים והבינוניים להמשיך להיות מנוע לגידול בשיעור התעסוקה", אמר אלחדיף. "העסקים הקטנים והבינוניים, המהווים את רוב רובו של המגזר העסקי, לא יכולים לשלם את מחיר מלחמתו של בנק ישראל בבועת הנדל"ן מאחר שהם סובלים גם כך מאפליית אשראי ונאבקים יום יום בקשיי מימון שאינם מאפשרים להם להמשיך ולצמוח" אלחדיף הביע צער רב על כך שנגיד בנק ישראל בחר שלא להיות קשוב לצרכי המגזר המעסיק למעלה ממיליון ומאתיים אלף עובדים ולהימנע מהעלאת ריבית, שאינה הכרחית לדבריו לאור האינפלציה המרוסנת והמדדים הנמוכים הצפויים בחודשים הקרובים. "אין תקדים להעלאות ריבית תכופות ורבות כל כך בתוך שנה אחת - העלאות שמכבידות שוב ושוב על ניסיונות העסקים הקטנים והבינוניים להגדיל את היקף פעילותם הכלכלית ע"י קבלת אשראי במחיר סביר".

המגמה של צמיחה דמוגרפית בקיבוצים מקבלת אישור בממצאי סקר שמפרסם המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה. על-פי ממצאי הסקר, שערכה ד"ר גילה אדר, בהשתתפות 129 קיבוצים, עולה כי 86% מן הקיבוצים עוסקים בשנת 2010 בקליטה בצורותיה השונות. מפילוח צורות הקליטה עולה כי 45% מהקיבוצים קולטים חברים חדשים לתוך הקיבוץ, 36% קולטים לשכונה קהילתית לצד הקיבוץ. המגמה של מעבר קיבוצים לקליטת חברים חדשים בתוך הקיבוץ מקבלת ביטוי בנתון נוסף - 58% מהקיבוצים מקצים שטח בתוך הקיבוץ לקליטה של בניהם ואחרים. ממצא נוסף בסקר מגלה כי בשלוש השנים האחרונות נקלטו בממוצע לקיבוץ 26 מבוגרים - ובסך הכול למעלה מ-3,000 חברים חדשים. בדברי הסבר לסקר ולממצאיו כתבה אדר: המשבר הכלכלי בתנועות ההתיישבותיות, שאפיין את שנות ה-90 במאה שעברה, נשא גם אופי חברתי ודמוגרפי. מלבד הפגיעה בפרנסה עזבו רבים בני גיל הביניים שניהלו את הקיבוצים ובהם בנים ובנות רבים. כתוצאה מגל העזיבות קטנה האוכלוסיה; קיבוצים קטנים הפכו לזעירים, מספר החברים בקיבוצים שנחשבו כגדולים ויציבים ירד והגיל הממוצע של החברים עלה. רוב הקיבוצים מעוניינים להחזיר את הבנים שעזבו ומעדיפים את קליטתם על פני מועמדים אחרים. לשם כך ננקטות פעולות שונות כמו למשל מינוי אדם או צוות שתפקידם לטפל בקליטת הבנים/ות ומתן הקלות בהקצאת מבנה קיים או מגרש פנוי בתוך הקיבוץ. הפעילים ביותר בקליטה בכלל בשני המסלולים הם הקיבוצים המתחדשים. המוטיבציה של קיבוצים מסקטור זה נובעת, כנראה, מהרצון להשתקם, לשוב ולקיים חיי קהילה ערים ועשירים, ולהסיר איומים המופנים כלפי יישובים קטנים וחלשים. אשר לקליטה ספציפית של בני ובנות הקיבוץ, עולה מן הנתונים שהקיבוצים רוצים לתמוך בבנים חוזרים, אך מהססים להציע עזרה כלכלית משמעותית, אם משיקולים של יכולת כספית ואם משיקולים אחרים. היעד המוצהר לקליטה הוא משפחות צעירות עם ילדים קטנים, שכבה שאיננה מבוססת כלכלית עדיין ורוב המשפחות מוגבלות במשאבים הדרושים לרכישת מגרש ולבניית בית מגורים קבוע ועל כן מתקשות לחזור לקיבוץ שבו ההשקעה הנדרשת גבוהה. ד"ר אדר מעריכה כי עתיד הקיבוצים נמצא בעיקר בקליטת בנים חוזרים ופחות בהרחבות היישוביות. במטה התנועה הקיבוצית הביעו שביעות רצון מהנתונים, שלדבריהם "מעידים על המהפך הדמוגרפי המתחולל בקיבוצים בשנים האחרונות - משפל בכמות האוכלוסיה, 115,300 נפשות בשנת 2005, ל-126,700 נפשות ב-2009". שיאני הקליטה הם אפיקים, עינת, גבעת חיים איחוד, ברקאי, להבות חביבה, רגבים, רבדים, משמק העמק, מעגן מיכאל, נתיב הל"ה, כרמים, נחל עוז, מעין צבי. אל מול קיטון בכניסת קיבוצים לבניית שכונות הרחבה לצד הקיבוץ התפתח בשנתיים האחרונות ביתר-שאת מסלול הקליטה השני - קליטה בתוך הקו הכחול - לחברות בקיבוץ. במסלול זה יתרונות מכיוון שיש בו פחות מגבלות על מדיניות הקליטה של הקיבוץ ויותר אופציות לקליטת בני ובנות הקיבוץ.

עובדי המגזר הציבורי המתוגמלים ביותר הם עובדי הנמלים - כך עולה (יום ג', 26.10.10) מדוח הוצאות השכר בשירות המדינה ומדוח הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנת 2009, אותו פרסם הממונה על השכר והסכמי העבודה באוצר, אילן לוין. דוח הוצאות השכר בשירות המדינה מתייחס לכ-176 אלף עובדים: כ-56 אלף עובדי מדינה, כ-90 אלף עובדי הוראה, כ-2,300 עובדי משרד הביטחון, כ-21 אלף עובדי המשטרה וכ-7,000 עובדי השב"ס. הדוח כולל נתוני שכר של שירותי הביטחון, יחידות הסמך של משרד הביטחון וצה"ל, אך אינו כולל נתונים לגבי היקף כח האדם בגופים אלה. בסך-הכל, עמד בשנת 2009 השכר הממוצע בשירות המדינה על 12,752 שקלים. בשנת 2009 השתכרה אישה בשירות המדיה כ-11,500 שקלים בממוצע, וגבר בשירות המדינה השתכר כ-15,000 שקלים לחודש בממוצע. הפער הגדול ביותר נרשם בקרב הדירוג המינהלי, שהוא הנמוך ביותר - כ-8,300 שקלים בחודש לאישה וכ-10,200 שקלים לגבר. בדירוג הבכירים, בו מצויות נשים מעטות מאוד, משתכרת אישה בממוצע כ-31,000 שקלים בחודש, לעומת 30,300 שקלים אצל גבר. שיאן השכר - ד"ר גידי סהר שיאן השכר בשירות הציבורי הוא מנהל מחלקה בשירותי בריאות כללית, ד"ר גידי סהר, עם יותר מ-109 אלף שקלים בחודש. למקום השני בטבלת השכר ל-2009 הגיע היועץ המשפטי של תעשיה האווירית, עו"ד יעקב גלזן, ששכרו החודשי הסתכם ב-101,384 שקלים. את השביעייה הראשונה של מובילי השכר סוגרים עוד בכירים במערכת הבריאות - שלושה מנהלי מחלקות ושני רופאים מומחים נוספים של שירותי בריאות כללית, המרוויחים שכר ממוצע של הנע בין 81,881 שקלים ל-89,911 שקלים ברוטו לחודש. השכר הממוצע במשרד הביטחון - 18,784 שקלים השכר הממוצע של עובדי משרד הביטחון עמד על 18,784 שקלים. השכר הממוצע במשטרה עמד על 13,591 שקלים והשכר הממוצע של עובדי השב"ס עמד על 11,276 שקלים. השכר הממוצע של עובדי ההוראה עמד ב-2009 על 9,599 שקלים, כאשר השכר הממוצע של עובדי ההוראה בתוכנית "אופק חדש" עמד על 10,165 שקלים לעומת השכר הממוצע של עובדי הוראה שאינם ב"אופק חדש", שעמד על 8,509 שקלים. דוח הוצאות השכר בגופים הציבוריים כולל נתונים על כ-700 גופים ציבוריים ומתייחס לכ-306 אלף עובדים. הגופים המדווחים בדוח מחולקים למספר קטגוריות: רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, תאגידים סטטוטוריים וגופים נתמכים. לראשונה כולל הדוח נתוני שכר של עובדים המועסקים במסגרת תאגידי הבריאות שליד בתי החולים הממשלתיים. נמלי ישראל, נמל חיפה, נמל אשדוד - מובילי השכר בחברות הממשלתיות ההיקף הכולל של עלויות ההעסקה בגופים המדווחים מסתכם בשנת 2009 בכ-46.8 מיליארד, לא כולל תאגידי בריאות. כמו בשנים קודמות, קבוצת הגופים המובילה מבחינת גובה שכר היא קבוצת החברות הממשלתיות, שהשכר הממוצע של עובדיה עומד בשנת 2009 על 17,066 שקלים. בין הגופים הציבוריים המובילים ב-2009 מבחינת גובה שכר ניתן למצוא כאמור את חברת נמלי ישראל עם שכר ממוצע של 25,401 שקלים, חברת נמל חיפה עם שכר ממוצע של 22,981 שקלים, חברת נמל אשדוד עם שכר ממוצע של 22,490 שקלים, רפאל עם שכר ממוצע של 21,502 שקלים וחברת חשמל עם שכר ממוצע של 20,185 שקלים. במסגרת דוח ראשון הנוגע להוצאות השכר של הגופים הציבוריים ומשרדי הממשלה לעובדי הקבלן, נמצא כי ישנם 1,768 משרות עובדי קבלן בכלל הגופים הציבוריים ובמשרדי הממשלה המדווחים. הקבוצה שבה נמצא מספר המשרות הגבוה ביותר של עובדי קבלן היא קבוצת הרשויות המקומיות - 738 משרות. ממוצע השכר למשרה מלאה בקרב כלל עובדי הקבלן המדווחים עומד על 7532 שקלים. בקרב החברות הממשלתיות נמצא ממוצע השכר הגבוה ביותר בהשוואה לקבוצות הגופים האחרות - 9119 שקלים. חריגות שכר בכמעט רבע מהגופים הציבוריים במסגרת פעולות יחידת האכיפה בשנת 2010 נמצאו חריגות שכר בכ-23% מכלל הגופים הציבוריים. השיעור הגבוה ביותר נמצא בקבוצת הגופים הנתמכים, עם 63% חורגים לכאורה. פעילות יחידת האכיפה כנגד תופעת חריגות השכר התמקדה בשנת 2010, בין היתר, באוניברסיטאות, בחברת החשמל וברשות השידור. במהלך שנת 2011 תימשך הפעילות לביטול תשלומי השכר החורגים בגופים אלה. בעקבות פעולות יחידת האכיפה בשנת 2010 (עד ל-31 באוגוסט 2010) נחסכו לקופה הציבורית כ-70 מיליון שקלים. מאז הקמת יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי עבודה לפני כ-12 שנים נחסכו לקופה הציבורית יותר מ-4 מיליארד שקלים. שיאני שכר בגופים הציבוריים המרוויחים יותר מהמנכ"ל

בתום ישיבת משא-ומתן מרתונית שנערכה הלילה בין ועד עובדי הבנק הבינלאומי והנהלת הבנק, הגיעו (יום ג', 26.10.10) הצדדים להסכמות שאיפשרו את חזרת העובדים לעבודה החל ממחר. הפגישה נערכה בהסתדרות בהשתתפות יו"ר הוועד חנוך ליבנה, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד אבי ניסנקורן ויו"ר חטיבת עובדי הבנקים, ציון שמע. מצד ההנהלה השתתפו מנכ"ל הבנק, סמדר ברבר צדיק, סמנכ"ל משאבי אנוש, יוסי לוי ועו"ד קרן שליט ממשרד עוה"ד נחום פינברג. בין עיקרי ההסכם שנחתם, נקבע כי העובדים יקבלו מענק בגובה של משכורת אחת. מענק זה אינו תלוי בביצועי הבנק, הוא קולקטיבי ויינתן באופן שווה לעובדים בשני תשלומים, במשכורת נובמבר 2010 ובמשכורת אפריל 2011. כמו-כן, נקבעה נוסחת בונוס לשנים 2012-2011. העובדים אף יהיו זכאים לקבל הלוואה בסכום של 4,000 שקלים בפריסה של שנתיים ובתנאים נוחים. סעיף חשוב נוסף עליו הוחלט הוא כי מדידת המכירות האישית באמצעות מערכת "יוזמה" תופסק, וכי מעתה המדידה תהיה צוותית. בנושא עומס העבודה בסניפים נקבע כי הנהלת הבנק תקלוט 50 משרות חדשות של עובדים חברי ארגון, אשר מטרתם לסייע בעיקר לעובדות לאחר חופשת לידה ולעובדות שעבדו עד כה בשני פיצולים בבנק פאג"י. עוד נקבע כי תופסק עבודה בחוזים אישיים באמצע שבוע. תנאים מטיבים נוספים בהסכם כוללים מתן מיליון שקלים לקרן החינוך של עובדי הבנק, שתאפשר כעת לימודי תואר ראשון ושני לעובדים; תשלום רטרואקטיבי של תוספת לטובת ביטוחי הבריאות של העובדים החל בחודש אוגוסט 2009; תוספות השכר הסלקטיביות ישולמו מעתה בחודש אפריל רטרואקטיבית לחודש ינואר; בנוגע למכרזים פנימיים בבנק, הוסכם כי יהיה שכר מינימום מוצע ושכר מקסימום (על-פי טבלת הפקידים) וזאת הן לגבי מועמדים פנימיים והן לגבי מועמדים חיצוניים. עבור כל ההטבות, התחייבו העובדים לשקט תעשייתי על הנושאים שהוסדרו בהסכם עד לחודש אפריל 2013. אבי ניסנקורן, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, מסר בתגובה: "ההסכם אליו הגענו משקף את המטרות שהציבו העובדים וההסתדרות והוא יוצר איזון נכון גם לצרכי הבנק. שני הצדדים גילו אחריות במאמץ המשותף להגיע לסיום הסכסוך. ההסכם שהושג יאפשר מערכת יחסי עבודה תקינה לאורך זמן לטובת כל הנוגעים בדבר".

בהתאם לציפיות, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, החליט הערב (ב', 25.10.10) להותיר את הריבית במשק לחודש נובמבר ללא שינוי, ברמה של 2%. זאת, לנוכח החלטת בנק ישראל לנקוט בצעד מקרו-יציבותי העוסק בהלוואות לדיור והשלכותיו גם על האינפלציה ולאור סימנים להתמתנות בקצב הצמיחה. בחודש שעבר העלה הנגיד את הריבית ברבע אחוז מרמה של 1.75%, לאחר שביולי העלה את שיעורה לאחר ששהתה ברמה של 1.5% במשך שלושה חודשים רצופים. החזאים המצוטטים על-ידי בנק ישראל צפו כי הריבית תישאר על-כנה. מבנק ישראל נמסר כי מבחינת היציבות הפיננסית, המשך העליה במחירי הדירות והתרחבות האשראי לרכישת דירות, בין היתר על-רקע רמת הריבית הנמוכה, מצריכים נקיטת צעדים למיתון מגמות אלה. על-רקע מצב דברים זה ובהמשך לפעולות קודמות בהן נקט בנק ישראל, הוציא המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, טיוטת הוראה לבנקים המורה להם להגדיל את הקצאת ההון בגין הלוואות לדיור במינוף גבוה שהועמדו בריבית משתנה. לדברי הבנק, צעדים אלה צפויים לפעול גם למיתון העליה במחירי הדירות, ובעקבות זאת, למיתון עלית סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן. מחירי הדירות, הנמדדים על-פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, המשיכו לעלות, וקצב עלייתם הואץ ל-1.3% ביולי-אוגוסט, לאחר שבחודשים יוני-יולי הם עלו ב-0.7%. מתחילת השנה עלו מחירי הדירות ב-9.7%, וב-12 החודשים האחרונים - ב-19%. בבנק ישראל אומרים כי נראה שחלק מהעליה במדד מחירי הדיור הוא בתגובה לעליות הגבוהות והמתמשכות במחירי הדירות. סיבה נוספת הקשורה להחלטה להותיר את הריבית על-כנה נעוצה בהמשך התחזקותו המהירה של השקל. מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-26 לספטמבר, ועד ה-22 באוקטובר, התחזק השקל מול הדולר בכ-1.5% ונחלש מול האירו בכ-2.4% - בדומה למגמה העולמית. בתקופה זאת פוחת השקל במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-0.5%. "פישר העדיף ריסון ממוקד לשוק הנדל"ן על פני העלאת הריבית" רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, מסר בתגובה: "הבנק בחר לבצע ריסון ממוקד לשוק הנדל"ן על פני העלאת הריבית במשק. יש היגיון רב בצעד זה של הבנק שהרי האינפלציה בישראל קיימת כיום בעיקר במחירי הדיור והבנק מייקר למעשה את הריבית עבור סיגמנט זה. בכך הבנק מנסה לרסן את שוק הנדל"ן בלא לפגוע ביתר הפעילות במשק ובפרט למנוע התחזקות מואצת בשע"ח של השקל. צעד זה יכול להספיק במידה והוא יוביל לירידה בציפיות לאינפלציה אך אנו סקפטיים בנוגע לכך. לכן הבנק ייאלץ בהמשך ללוות את הצעדים הללו גם בהעלאת הריבית".

"אם לא יאושרו למגורשי גוש קטיף מכסות חריגות של עובדים זרים, אגיש הצעת חוק פרטית שתפתור באופן מוחלט את מצוקותיהם של החקלאים שגורשו" - כך אמר (יום ב', 25.10.10) ח"כ יעקב כץ (כצל'ה), יו"ר הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים, בדיון שעסק בהחרגת עובדים זרים למגורשי גוש קטיף. "אני לא רוצה שייווצר מצב שחקלאי או תעשיין שנעקר מביתו ועסקו נהרס, ייתקל בבעיות ביורוקרטיות בבואו לבנות מחדש את חייו. צריך לאפשר מכסה חריגה של 100 עובדים זרים לפחות על-מנת לסייע למגורשי גוש קטיף לחזור לפעילות עסקית - 5 שנים לאחר ההרס", הוסיף. במשקי גוש-קטיף הועסקו בחקלאות כ-1,800 עובדים לא ישראלים - כ-600 עובדים זרים וכ-1,200 עובדים פלשתינים. לאחר פינוי גוש-קטיף ניתנה לחקלאים מפוני הגוש שביקשו להמשיך ולעסוק בחקלאות מכסה מיוחדת של כ-300 עובדים זרים. מכסה זו נועדה להשלים את הזכאות של מפוני גוש-קטיף כחקלאים פעילים כדי שהקיצוץ במכסה שהתחייב מהחלטות הממשלה בנושא לא יחול עליהם. ועד המתיישבים המייצג את מפוני גוש-קטיף דורש כיום לחדש את מכסת קטיף שבוטלה בראשית 2010 וזאת בשל הצרכים המיוחדים של החקלאים המפונים שנתונים כיום בתהליך של הקמת משק חקלאי ומבקשים תקופת הסתגלות וסיוע מיוחד. לדברי נציגי משרד הפנים שנכחו בדיון, ישנם כרגע 48 היתרים לא ממומשים שיועברו בהוראת שר הפנים לחקלאים שפונו. נציגי המפונים טענו בדיון כי לא די ב-48 עובדים זרים וכי בשנה הקרובה יחזרו לעבודה כ-115 חקלאים שיזדקקו לידיים עובדים. "ישראלים לא מוכנים לעבוד בחקלאות בתוך חממות בחום של 46 מעלות. אני רוצה להביא את נציגי האוצר ל-8 דקות לחממה שלי. אם הם ישארו 8 דקות ולא 8 שעות כפי שמצופה מעובד - אני מוותר על מכסת העובדים הזרים", אמר לוועדה אסף עסיס, חקלאי מגני טל. עמית סדן מאגף התקציבים במשרד האוצר אמר כי יש כוונה להמשיך במתווה שהוסכם עם התאחדות החקלאים וכל פריצה של המתווה הקיים תיתן פתח להחרגה של עובדים באזורים אחרים בארץ. "ניתן לתת עדיפות לחקלאי גוש קטיף לשעבר בתוך מכסת ההיתרים הקיימת". מנגד אמרה יהודית כרמי, מנהלת תחום עובדים זרים במשרד החקלאות כי במשרד החקלאות ישמחו במכסה נוספת ייעודית למפוני גוש קטיף. יו"ר הוועדה כץ (כצל'ה) חזר והדגיש כי אם האוצר לא יתגמש ולא יבדוק אפשרות להוספת מכסות ייעודיות, הוא יגיש הצעת חוק עליה יחתמו כל סיעות הבית שעיקרה תוספת מיוחדת של עובדים זרים לחקלאים ולתעשיינים שגורשו מגוש קטיף. לסיכום, ביקש נציג האוצר נתונים מדויקים לגב מספר החקלאים הזקוקים לעובדים נוספים ובכמה עובדים מדובר וכן אומדן של התקופה שבה יזדקקו לתוספת כוח האדם. "אני רואה תזוזה בעמדת האוצר, אך עדיין מתכוון להגיש הצעת חוק פרטית", סיכם את הדיון יו"ר הוועדה.

אברך שיישאר בישיבה עד גיל פרישה יקבל מהמדינה קצבאות בשווי שלושת רבעי מיליון שקלים. כך עולה מבדיקת חדו"ש, עמותה לחופש דת ושוויון. את הנתונים חשפה חדו"ש היום בכינוס החרום בכנסת בנושא "חוק האברכים". הנתונים מתייחסים למשפחה שכיחה של 8 ילדים. אברך שלו 12 או 13 ילדים יקבל מאה אלף שקלים יותר. יודגש כי הנתונים מתייחסים רק לקצבת הכולל ולקצבת הבטחת ההכנסה לאברכים, שנותן האגף למוסדות תורניים של משרד החינוך. הם אינם כוללים שורה של הטבות אחרות. חישובי חדו"ש מתבססים על ההנחה של 45 שנות לימודי בכולל שעבורן יקבל האברך קצבת כולל בסך 456 אלף שקל (גובה הקצבה לחודש הוא 845 שקלים). לדברי העמותה, הסכום האסטרונומי מלמד עד כמה לא הגיונית האפשרות ללמוד בכולל ללא הגבלת זמן. החישובים כוללים הנחה של קבלת קבצת הבטחת ההכנסה לאברכים (בסך 1,040 שקלים לחודש) במשך 24 שנים, מה שיביא לסכום של 300 אלף שקל. במשפחה של שישה ילדים ירדו הקצבאות ל-700 אלף. במשפחה של 12 ילדים יתכנו קצבאות ב-850 אלף. את הבדיקה ביצע סמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש, שחר אילן. אילן הוא שערך ב-1998 את התחקיר המקיף על סל ההטבות לאברך במסגרת סדרת התחקירים "דוח הארץ - חרדים 98". יושב-ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב האשים בכינוס בכנסת את ראש הממשלה בנימין נתניהו באחיזת עיניים. לדברי רן לבנה, לא ייתכן שמכנסים וועדה שמסקנותיה ידועות מראש. הוא הבטיח כי הסטודנטים ייצאו בשבועות הקרובים לסדרת פעולות מחאה, ואמר: "המדינה רשאית להעניק מלגות קיום לאברכים אם היא רואה לנכון. אולם לא ייתכן שציבור הסטודנטים, הנושא בנטל שירות המילואים, עובד למחייתו ולומד- לא יזכה לתמיכה הולמת ושווה מהמדינה. הענקת המלגות לאברכים ולא לסטודנטים משמעותה כי לדעת המדינה, אברך תורם למדינה יותר מסטודנט לרפואה. זו אמירה קשה המהווה סטירת לחי לציבור הסטודנטים". ח"כ עינת וילף אמרה כי מפלגת העבודה צריכה להוביל את ההתנגדות לחוק האברכים. לדבריה, יש להיאבק בנושא זה יותר מאשר בשאלת התהליך המדיני, כי "הוא תלוי רק במנהיגות הישראלית". עוד אמרה כי יש מקום להציע מלגות קיום לאנשים המוגדרים עילויים בלימודי יהדות, אולם להציע זאת למספר מוגבל של מצטיינים - הן בכוללים והן באוניברסיטאות. ח"כ ציפי לבני אמרה כי שוויון זה לא מותרות אלא ערך בסיסי. "זה לא בעד או נגד חרדים. לא אגרר לניסיון להפוך את המאבק הזה נגד חרדים או נגד סקטור אחר. העניין הוא לא מאבק בין סקטורים. הוא לא נגד ישיבות שהיו יכולות וצריכות להיות חלק מהמסורת והתרבות שהיו כל השנים חלק מהיהדות. החרדים לא צריכים להיות בשולי החברה, הם חלק מהחברה ועידוד של יציאה לעבודה זה לא עונש. פרנסה זה לא עונש זה חיים בכבוד. צריך לעודד לצאת לעבודה, ובמקביל לתת רשת ביטחון למי שלא יכול להתפרנס בכבוד על-פי קריטריונים שוויוניים. ישראל חייבת לקבוע סדרי עדיפויות. חשוב לתת מקום לישיבות אבל לא רק. זה מוכרח להיות השכלה גבוהה ושוויון לא רק במונחים תקציביים אלא גם בשירות לחברה וחייבים לעודד מקסימום תרומה לחברה...בג"צ קבע שזה לא שוויוני. נכון, העיוות גם היה קיים לפני ההחלטה של בג"צ אך משהיא שם צריך להחליט - נקדש את העיוות או נשנה אותו? זו תפקידה של הנהגה. תיקון הוא לא פשרה בין סקטורים אלא קביעת סדרי עדיפויות שמכבדים את כל החלקים בחברה, גם את החרדים אבל תוך כדי לא מנצלים פוליטית את הכוח הפוליטי העודף שיש לסקטור מסוים". ח"כ אורית זוארץ אמרה: "אנו עומדים בפני מציאות פרדוקסלית וייחודית לישראל, בכל העולם יהודים-דתיים עובדים לפרנסתם ורק בישראל הם נדרשים לתנאים מיוחדים. מי שמשלם את המחיר הם כלל משלמי המיסים והאזרחים היצרניים, לא רק הסטודנטים. אנו חיים במדינה בה היציבות השלטונית עומדת מעל החוק, שר האוצר וראש הממשלה נכנעים לאיומי הקואליציה. זהו מחיר השותפות הטבעית בה בחר נתניהו".

מנהלי משאבי האנוש מביעים תמונת מצב אופטימית לקראת שנת 2011. לדעתם, האבטלה בישראל תרד, חברות יעלו שכר, הסכמי השכר ייפרצו וההכשרה המקצועית תגדל. כך עולה (יום ב', 25.10.10) מסקר שנערך בכינוס מנהלי משאבי אנוש על-ידי המרכז ללימודים אקדמיים וחברת מידע כנסים בקרב 140 מנהלים. כשני שליש (91 מנהלים) סבורים שצפויה העלאת שכר בחברותיהם ביוזמת החברות. כשליש נוסף (49 מנהלים) סבורים שהחברות לא ייזמו תוספת שכר שנת 2011. כ-70% ממשתתפי הסקר (98 מנהלים) סבורים שלאור ההתחממות בגזרת יחסי העבודה ואיומי השבתת המשק, צפויה פשרה ופריצת הסכמי השכר בין ההסתדרות לאוצר. 20% (28 מנהלים) סבורים שצפויות שביתות ארוכות במשק ו-10% (14 מנהלים) מעריכים שמאבק הממשלה וההסתדרות יהיה ארוך וללא פשרות. 60% (84 נשאלים) ציינו כי לקראת 2011 צפוי גיוס כוח-אדם נוסף והאבטלה במשק תרד. 40% (56 נשאלים) צפו כי לא נראה גיוס עובדים חדשים וכי שיעור האבטלה יישאר ברמתו הנוכחית. רמי שביט, הבעלים של קבוצת המשביר לצרכן, שנאם בכינוס, אמר כי "הפער בין שכר הבכירים לשכר העובדים מביש ולא ראוי". לדבריו, "פערים עצומים כפי שנראים במשק ובדיווחי החברות יוצרים פערים בלתי הגיוניים ולא רצויים חברתית וכלכלית". פרופ' רמי פרידמן מהמרכז ללימודים אקדמיים, לשעבר נציב שירות המדינה והממונה על השכר, הדגיש בדבריו כי "יש לאפשר לחברות באמצעות הדירקטוריון וועדותיו לקבוע נורמות שכר סבירות תוך קיום דיונים מקצועיים ואחראיים בנושא".

אגף הפנסיה של ההסתדרות הודיע הבוקר (יום א', 24.10.10) כי הוא החל בהליך לבחירת קרן פנסיה חדשה מקיפה, קופות גמל וקרן השתלמות לכ-120 אלף עובדי הבניין. ההסתדרות מבקשת בהליך זה להשיג את התנאים הטובים ביותר לעמיתים במטרה לשפר את זכויות העובדים שיתבטא בהפחתת שיעור דמי הניהול המשולמים על-ידי העמיתים, הלוואות בתנאים מיטיבים ובכיסויים ביטוחיים נוספים שמעניקה קרן הפנסיה. משמעות הליך הבחירה היא שאגף הפנסיה ימליץ לעובדים לערוך ביטוח פנסיוני, קופות גמל וקרן השתלמות על הקופות שיבחרו ושתנאיהם יהיו המיטיבים ביותר. ההליך מתקיים לאחר הסכם קיבוצי ענפי שחתמה עליו הסתדרות עובדי הבניין עם התאחדות הקבלנים והבונים בישראל אשר משפר באופן משמעותי את זכויות עובדי הענף ואף קיבל צו הרחבה באוגוסט האחרון על-ידי שר התמ"ת. כך שלראשונה יכללו בהסדר זה כל עובדי הבניין, עובדי ציוד מכני כבד (צמ"כ), עובדי התשתיות ועובדי השיפוצים. ההליך מתבצע באמצעות יו"ר אגף הפנסיה של ההסתדרות, רו"ח זאב חושינסקי, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, יצחק מויאל, אקטואר אגף הפנסיה, אבי יחזקאל, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים, איציק גורביץ, יו"ר ועדת העבודה של התאחדות הקבלנים, אורי רובין וביועצים חיצוניים- עמי כהן ויענקלה זלוטניק. יו"ר אגף הפנסיה של ההסתדרות, רו"ח זאב חושינסקי אמר היום: "אנו רואים בהליך זה חשיבות יתרה שכן מדובר בעובדים שאין להם ייצוג על-ידי ועד מקומי שידאג להם ולזכויותיהם, אלא רק את הסתדרות עובדי הבניין והעץ. בכוונת האגף להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותו על-מנת להשיג את התנאים הטובים ביותר לעובדים". אגף הפנסיה של ההסתדרות אף יוצא להליך בחירת קופות גמל והשתלמות לעובדי ענף המתכת. מדובר בכ-50 אלף עובדים. ההסתדרות מבקשת בהליך זה להשיג את התנאים הטובים ביותר לעמיתים במטרה לשפר את זכויות העובדים שיתבטא בהפחתת שיעור דמי הניהול המשולמים על-ידי העמיתים, הלוואות בתנאים מיטיבים, שירות יעיל ומקצועי. משמעות הליך הבחירה זה היא שאגף הפנסיה ימליץ לעובדים לערוך קופות גמל וקרן השתלמות על הקופות שיבחרו ושתנאיהם יהיו המיטיבים ביותר. ההליך אף הוא מתבצע באמצעות יו"ר אגף הפנסיה של ההסתדרות, רו"ח זאב חושינסקי, יו"ר הסתדרות עובדי המתכת, גבי אסרף, אקטואר אגף הפנסיה, אבי יחזקאל וביועצים חיצוניים- עמי כהן ויענקלה זלוטניק.

היועץ המשפטי לממשלה הבהיר: חלק בלתי נפרד מהליך בחירת היועמ"ש הבא הוא הסתייגויות של הציבור מהמועמדים

ישיבת משא-ומתן בין ארגון עובדי הבנק הבינלאומי ובנק פאג"י בראשותו של חנוך ליבנה לבין נציגי הנהלת הבנק, נערכה אמש (ה', 21.10.10) בה שוב לא הושגה התקדמות של ממש. נוכח היעדר התקדמות במשא-ומתן החליט ארגון העובדים להמשיך את השביתה גם ביום א', זה היום הרביעי ברציפות. הישיבה נערכה בבית ההסתדרות, אצל יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, עו"ד אבי ניסנקורן, ובהשתתפות יו"ר חטיבת עובדי הבנקים בהסתדרות, ציון שמע. הנושאים שנידונו הם בעיקר נושאים ארגוניים: שיווק אגרסיבי, מערכת יוזמה, ימי מיקוד, עומס עבודה בסניפים, שבירת שביתה על-ידי ההנהלה, דרישות מצד ההנהלה ועוד. כאמור, לא הושגה הסכמה ממשית בין הצדדים. ביום ראשון, החל בשעות הבוקר, עתידות להתחדש השיחות לאורך כל היום כאשר בחלק השני צפויים להשתתף נציגי ההסתדרות.

שיעור המובטלים בחודש יולי עמד על 6.2% מכוח העבודה האזרחי - ירידה של 0.1% נוספים לעומת הרמה בחודש יוני ובחודש מאי. כך עולה (יום ג', 21.9.10) מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על-סמך חישוב נתוני המגמה החודשיים. שיא האבטלה במשבר הכלכלי האחרון נרשם במהלך חודש מאי אשתקד, אז שיעור המובטלים עמד על 7.9% מכוח העבודה האזרחי. מאז אותו שיא נרשמה ירידה הדרגתית בשיעור האבטלה, שהסתכמה כאמור בתוך שנה ב-1.7% פחות בלתי מועסקים. למעשה, הנתון האחרון מלמד כי שיעור המובטלים הגיע לרמתו של לפני המשבר הכלכלי, כאשר הפעם האחרונה בה נרשם שיעור מובטלים הנמוך מזה הנוכחי הייתה בסמפטבר 2008 (רגע לפני התפרצותו של המשבר). המובטלים (או "בלתי-מועסקים", על-פי הגדרתם בלשכה לסטטיסטיקה) הם אנשים שלא עבדו אפילו שעה אחת בשבוע הקובע לסקר כוח-האדם של הלשכה, וחיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות האחרונים שקדמו לסקר, על-ידי רישום בלשכות העבודה, על-ידי פנייה אישית או בכתב למעסיק וכדומה, והיה באפשרותם להתחיל לעבוד בשבוע הקובע, אילו הוצעה להם עבודה מתאימה. נתוני המגמה של שיעור הבלתי-מועסקים חושבו לאחר ניכוי השפעות עונתיות וגורמים בלתי-סדירים.

חטיבת עובדי הבנקים וחברות הביטוח של הסתדרות המעו"ף הכריזה (יום ה', 21.10.10) על סכסוך עבודה במחיש - חברת שירותי המחשב של בנק המזרחי. בעקבות כך, יוכלו עובדי החברה לצאת לשביתה מלאה בעוד 14 ימים, ולשתק בכך את פעילות הבנק. כזכור, עובדי מחיש פנו להסתדרות לפני כשבוע וחצי בבקשה להכריז על סכסוך העבודה בחברה. במחיש מועסקים כ-280 עובדים קבועים המנהלים את המחשוב בבנק. הסכסוך הוכרז בעקבות טענות לשינויים החד-צדדיים שמבצעת ההנהלה, שיש בהם פגיעה בזכויותיהם ותנאי עבודתם של העובדים כגון המעבר ללוד של המתקן והעובדים וביטול מחלקה והעברת העובדים שלה למחלקות אחרות. כמו-כן, סכסוך העבודה הוכרז על-רקע דרישת העובדים לחתימה על הסכמי שכר רטרואקטיביים לשנים 2009-2005 ועל-רקע טענות לפגיעה בהצמדת השכר ובהשתכרות בניגוד למקובל בבנק מזרחי. ראש חטיבת עובדי הבנקים וחברות הביטוח בהסתדרות המעו"ף, ציון שמע פנה למנכ"ל מחיש, צבי אגרוביץ, וקרא להנהלה לקיים מו"מ אינטנסיבי עם נציגות העובדים על-מנת להגיע להסכם. לאחר הבקשה על הכרזת סכסוך העבודה, מסרה הנהלת מזרחי-טפחות בתגובה: "הודעת הוועד של מחיש היא תוצאה של חוסר האמון של עובדי החברה בוועד הנוכחי. עובדה היא, כי רק 88 מתוך כ-280 עובדי החברה הביעו תמיכה בוועד המכהן, והטענות המופיעות במכתב הוועד חסרות כל יסוד". לדברי הבנק, "הדבר הנכון היחיד הוא סירובה של ההנהלה להיכנע לדרישות הוועד להעניק הטבות שכר מיוחדות ובונוסים ייחודיים, רק לחברי הוועד. עמדה נחרצת זו לא תשתנה".

שיעור המובטלים בחודש אוגוסט עמד על 6.3% מכוח העבודה האזרחי - בדומה לרמתו מאז חודש יוני ובחודש מאי. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על-סמך חישוב נתוני המגמה החודשיים. יש לציין כי בנתונים שפורסמו לפני כחודש עבור יולי, ציינה הלשכה כי בחודש זה ירדה האבטלה ל-6.2%, אולם כעת היא תיקנה את הנתון כלפי מעלה ל-6.3%, כלומר ללא שינוי. שיא האבטלה במשבר הכלכלי האחרון נרשם במהלך חודש מאי אשתקד, אז שיעור המובטלים עמד על 7.9% מכוח העבודה האזרחי. מאז אותו שיא, נרשמה ירידה הדרגתית בשיעור האבטלה, שהסתכמה כאמור בתוך שנה ב-1.7% פחות בלתי מועסקים. למעשה, הנתון האחרון מלמד כי האבטלה אומנם אינה מצליחה לרדת מתחת לרף שנקבע ברבעון החולף, אולם היא קרובה לרמה שנרשמה של לפני המשבר הכלכלי, כאשר הפעם האחרונה בה נרשם שיעור מובטלים הנמוך מזה הנוכחי הייתה באוקטובר 2008 (רגע לפני התפרצותו של המשבר). המובטלים (או "בלתי-מועסקים", על-פי הגדרתם בלשכה לסטטיסטיקה) הם אנשים שלא עבדו אפילו שעה אחת בשבוע הקובע לסקר כוח-האדם של הלשכה, וחיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות האחרונים שקדמו לסקר, על-ידי רישום בלשכות העבודה, על-ידי פנייה אישית או בכתב למעסיק וכדומה, והיה באפשרותם להתחיל לעבוד בשבוע הקובע, אילו הוצעה להם עבודה מתאימה. נתוני המגמה של שיעור הבלתי-מועסקים חושבו לאחר ניכוי השפעות עונתיות וגורמים בלתי-סדירים.

הוועדה לתיאום וביצוע של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות אישרה (יום ב', 20.9.10) שורה של סכסוכי עבודה. סכסוך העבודה המרכזי שאושר נוגע לסייעות בגנים המועסקות ע"י השלטון המקומי בשלוש הערים הגדולות: תל אביב, ירושלים וחיפה. לדברי ההסתדרות, הסכסוך אושר עקב סירוב השלטון המקומי ליישם הסכם שנחתם באפריל השנה שעיינו תוספת שכר לסייעות בעקבות רפורמת "אופק חדש". בהסתדרות המעו"ף ציינו כי הגננות כפופות ל"אופק חדש" ומקבלות תוספת עבור שעות עבודה נוספות לפי הסכם הרפורמה, אולם הסייעות שעובדות בצמוד אליהן אינן מועסקות ע"פ הסכם הרפורמה ולכן נערך עבורן הסכם מיוחד. "השלטון המקומי אינו מיישם את ההסכם עקב סכסוכים עם משרד האוצר בנושא התקציבים לרשויות המקומיות", נמסר מההסתדרות, הדורשת ליישם את ההסכם. סכסוך עבודה נוסף אושר לעובדי עיריית נתניה בעקבות קליטת עובדים רבים בחוזים אישיים - דבר המסכן לטענת ההסתדרות את העבודה המאורגנת. בוועד העובדים ציינו כי בעבר היו מועסקים עובדים רבים בעירייה במסגרת עמותות חיצוניות, אולם העובדים עתרו בעניין זה לביה"ד לעבודה וזה ביטל את הנוהג. בהסתדרות אמרו היום כי למרות זאת מצאה הנהלת העירייה מסלול עוקף בדמות העסקת עובדים בחוזים אישיים. גם לעובדי הטאבו ורישום המקרקעין במשרד המשפטים אושר סכסוך עבודה. זאת, בעקבות הטמעת מערכת מחשוב חדשה מבלי להסדיר את זכויות העובדים. סכסוך אחר הוכרז בקרב עובדי הכבאות בטבריה בעקבות כוונה לבצע שינויים חד-צדדיים ע"י המעסיק בעקבות תוכנית הבראה. לבסוף, אושר סכסוך עבודה גם לטייסי הריסוס של חברת "כים-ניר". מדובר ב-14 טייסי ריסוס שהתאגדו בהסתדרות. לדבריהם, ההנהלה נוהגת בסחבת בכל הקשור למו"מ על הסכם קיבוצי ובמקביל נוקטת צעדים נגדם במטרה לשבור את ההתאגדות.

החופש הכלכלי בישראל התדרדר. ישראל מדורגת במקום ה-81 בעולם במונחים של חופש כלכלי, בעוד אשתקד דורגה ישראל במקום ה-78. כך עולה (יום ב', 20.9.10) מסקירת מדד החופש הכלכלי העולמי, אותו מפרסם בישראל מכון ירושלים לחקר שווקים. עם זאת, יש לציין כי ישראל איננה לבד: בעקבות המשבר הכלכלי העולמי - נמדדה לראשונה זה 25 שנים ירידה ברמת החופש הכלכלי בעולם. מדד החופש הכלכלי מתייחס לחמישה תחומים: גודל הממשלה ביחס לכלל הפעילות הכלכלית במשק, יעילות מערכת המשפט וההגנה על זכויות קניין, יציבות המטבע, חופש המסחר הבינלאומי, ומידת הרגולציה על פעילות עסקית. לכל מדינה ניתן ציון בכל אחת מ-42 תת-קטגוריות של התחומים הללו, והציונים משוקללים למדד אחד של חופש כלכלי. התחום בו ישראל בולטת ביותר לרעה, עבורו היא קיבלה ציון של 5 מתוך 10 (מקום 107), הוא גודל הממשלה. שיעור מס שולי גבוה (5) והוצאה ממשלתית גבוהה ביחס לתוצר (3) הביאו לירידה במדד החופש הכלכלי של ישראל. אך גם ביחס למדינות סוציאל-דמוקרטיות בעלות ממשלות גדולות, ישראל מפגרת בתחומים רבים. ישראל קיבלה ציון של 5.9 (מקום 62) עבור יעילות מערכת המשפט והגנה על זכויות קניין, בעוד שבתחום זה מדינות סקנדינביה תופסות חמישה מששת המקומות המובילים. ציונים נמוכים במיוחד ניתנו לישראל על אכיפה משפטית של חוזים (3.5), ועל הגבלות על מכירת נדל"ן (5.6). בתחום הרגולציה ישראל מדורגת במקום ה-55 עם ציון של 6.7, הרבה אחרי מדינות כאיסלנד, דנמרק, שוודיה והולנד. ציון נמוך במיוחד קיבלה ישראל על עלויות ביורוקרטיות (3.6) ועלויות פיטורין (1.6). המצב הביטחוני פוגע בחופש הכלכלי של ישראל לא רק בגלל תקציב הביטחון הגדול. בגין מדיניות גיוס החובה קיבלה ישראל ציון אפס על צבא מבוסס מתנדבים. מעבר לצבא מתנדבים היה מעלה את ישראל חמישה מקומות בדירוג. בנוסף, היא קיבלה ציון של 4.2 על מעורבות הצבא בתהליכים משפטיים ופוליטיים. את הציונים הטובים ביותר שלה קיבלה ישראל על יציבות המטבע (9.1, מקום 39) וחופש המסחר הבינלאומי (7.6, מקום 28). המיסוי הגבוה על ייבוא מוצרים מסוימים כמו מכוניות וחלפים (3.1), וגודלו הצנוע של מגזר המסחר הבינלאומי (3.5), מנעו ממנה ציון גבוה יותר בתחומים אלה. במקום הראשון - הונג קונג; בתחתית - זימבבווה המדד, המתייחס לנתונים משנת 2008, מדרג את הונג קונג במקום הראשון, ואחריה את סינגפור, ניו-זילנד ושווייץ. המדינה הסובלת מהמחסור הגדול ביותר בחופש כלכלי היא זימבבווה, ואחריה מיאנמר, אנגולה וונצואלה. יש לציין, כי מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין חופש כלכלי לצמיחה. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי התייחסה הסקירה לראשונה גם לשאלת היציבות ובחנה את הקשר בין מדד החופש הכלכלי לבין יציבות המשק. "המחקר מצא כי ישנו מתאם שלילי מובהק בין חופש כלכלי לבין תנודתיות בשווקים, כלומר חופש כלכלי מחזק את היציבות המאקרו-כלכלית", אמרה קורין סאור, מנכ"ל מכון ירושלים לחקר שווקים. "גם מצבם של העניים במדינות בעלות החופש הכלכלי הרב ביותר טוב יותר מזה של כלל האוכלוסיה במדינות החופשיות פחות. ההכנסה הממוצעת של העשירון התחתון ברבעון העליון של המדינות בדירוג החופש הכלכלי גבוהה יותר מפי שניים מההכנסה הממוצעת של כלל האוכלוסיה ברבעון התחתון של המדינות בדירוג". "ישראל התקדמה רבות מאז פורסם לראשונה מדד החופש הכלכלי ב-1980", הוסיפה סאור, "אולם בעשור האחרון, על-אף כמה רפורמות חיוביות שביצעה, מדינות רבות מתקדמות בקצב מהיר יותר מישראל מבחינת קידום החופש הכלכלי. כדי להתמודד עם האתגרים הרבים הצפויים לה בעשורים הקרובים, על ישראל לטפח את עוצמתה הכלכלית. אין דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר לבצע רפורמות נוספות אשר יקדמו את החופש הכלכלי בישראל". מדד החופש הכלכלי נערך מדי שנה על-ידי מכון פרייז'ר הקנדי בשיתוף 75 מכוני מחקר ברחבי העולם, ביניהם מכון ירושלים לחקר שווקים. לדברי המכון, אבני היסוד לחופש כלכלי הן בחירה חופשית, סחר וולונטרי, החופש להתחרות והבטחת זכויות הקניין. מחקרים מראים כי אנשים החיים במדינות בעלות חופש כלכלי רב יותר נהנים מרמות גבוהות יותר של שגשוג כלכלי וחירות אישית, ומתוחלת חיים גבוהה יותר.

מנכ"ל ההסתדרות, גדי לוטן, הודיע על פרישתו לאחר שש שנים בתפקיד. לפני תפקידו כמנכ"ל שימש לוטן במשך 10 שנים בתפקיד נציב כוח האדם בהסתדרות. לוטן היה אחד ממובילי תהליך ההבראה שבמסגרתו הגיעה ההסתדרות לאיזון כלכלי ואף לעודף. יו"ר ההסתדרות, עפר עיני, אמר כי "ההסתדרות נפרדת היום מאחד המנהלים הטובים והמוכשרים ביותר. לוטן שהיה ממובילי מהלך ההבראה בארגון ישאיר את חותמו בהסתדרות לשנים רבות לאחר שניהל אותה תוך שמירה על מעמדם וכבודם של העובדים. אני מאחל לו הצלחה בהמשך דרכו ומשוכנע כי השילוב בין כישוריו כמנהל להיכרותו עם המשק הישראלי היא נכס חשוב". לוטן מונה למנכ"ל חברת "פילת" העוסקת באבחון, במיון ובהשמה של עובדים. לוטן אמר היום: "אני מסיים את עבודתי בהסתדרות בסיפוק רב אחרי עשייה רבת שנים ונפרד מחברים יקרים. אין לי ספק שההסתדרות בראשות עיני תמשיך לצעוד קדימה ולהביא הישגים לעובדים". הוא התייחס אף לדרכו החדשה ואמר כי "המעבר למגזר הפרטי הוא אתגר משמעותי. בתפקידי החדש כמנכ"ל "פילת" אשתמש בכל כישורי הניהול שרכשתי לטובת המשך צמיחת החברה והתפתחותה כחברה המובילה בישראל בתחומי המיון, הייעוץ וההשמה".

אם איננו בקיאים בעסקי החשבונאות, המיסוי ועלות שכר העבודה למעביד, השם יפית מנגל עלול לעורר בנו קונוטציות של ג. יפית מחד-גיסא, ושל מה שעם ישראל עושה על כל מדשאה רעננה - בעיקר ביום העצמאות, אך גם בכלל. למי שמתעסק עם מיסוי, היחס בין תאגידים פרטיים לרשויות ציבוריות ועלות השכר למעסיקים (הסעיף הגדול ביותר בהוצאות) יודע שעו"ד יפית מנגל - מנכ"ל י.ד. קידום יעוץ כלכלי בע"מ, פועלת, במסגרת החברה שבהנהלתה, למיצוי זכויות המעסיקים אל מול רשויות המס. במסגרת זו עתרה עו"ד יפית מנגל לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים - מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1988, לאפשר לה לקבל לידיה את שמות המעסיקים במשק אשר מצויים בהסדר עם המוסד לביטוח לאומי ולפיו - מקום בו עובד שלהם נפגע בתאונת עבודה, במקום שהמוסד לביטוח לאומי ישלם לו דמי פגיעה - המעסיק יעשה זאת והמוסד לביטוח לאומי ישפה אותו. לטענת העותרת, מעסיקים אינם מודעים לרוב לכך שהם משלמים ביתר, והעותרת - אשר כאמור מנהלת חברה אשר מסייעת למעסיקים למצות את זכויותיהם אל מול רשויות המס - מעוניינת לידע אותם בכך שפעילות המוסד לביטוח לאומי אינה תקנית. השופטת רות רונן קבעה כי להבדיל מעותר אשר זקוק למידע על אודות התקשרות בין הרשות הציבורית לגופים פרטיים לצורך קידום עניין ציבורי, הרי שהעותרת יכולה לקדם את העניין הציבורי גם ללא הידרשות למידע זה ועל כן עתירתה בנושא זה נדחתה. עם זאת, הוצע לה הסדר הדומה בסירבולו למבצעי ההעפלה הידועים מימי המנדט הבריטי - ולפיו היא תשלח נוסח של הודעת דואר לכל המעסיקים הפוטנציאלים, עם הודעה ולפיה המוסד לביטוח לאומי גובה מהם גביית יתר ובכוונתה לידעם כיצד להתמודד עם ההיבטים החשבונאיים-משפטיים של התופעה, המוסד ידוור את ההודעה לכל המעסיקים הקשורים עימו בהסדר זה, תוך שהוא גובה מן העותרת את דמי הביול. יש לאפשר לעותרת לקבל מסמכים בעלי אופי פנימי עם זאת - השופטת רות רונן קיבלה את עתירתה של מנגל בסוגייה אחרת - סוגיית התכתובת הפנימית. במסגרת מידע שמסר המוסד לביטוח לאומי לעותרת בדבר מערכת המחשוב החדשה אשר נועדה להתגבר על בעיית הגבייה ביתר ממעסיקים - השחיר המוסד לביטוח לאומי כל מה שמצוי במסמך ואשר קשור לדיונים פנימיים של המוסד. השופטת רות רונן מציינת כי הגם שהרציונל לחיסוי של דיונים פנימיים הוא "לאפשר למשתתפים בהם להביע את דיעותיהם באופן חופשי וללא מגבלות" ובכדי לא לגרום להם - באם המידע חופשי וחשוף - "שלא לנהל דיאלוג כן וגלוי ביחס לתהליך קבלת ההחלטות שלהם", הרי ש - "...חשיפת המידע היא הכלל, הנובע מעיקרון השקיפות, ומזכות הציבור לדעת, ואילו חיסוי המידע הוא היוצא מן הכלל, שיתאפשר רק בהתקיים איזה מן הסייגים הקובעים בחוק לעניין זה, ורק לאחר שהרשות הפעילה דיקול דעת וקיבלה החלטה סבירה שלא לחשוף את המידע... יישום הכללים הללו לענייננו, מביא לטעמי למסקנה כי יש לקבל את טענות העותרת ביחס למסמך. ראשית, כפי שהובהר, אין די בחשש הכללי מפני מסירת מסמכים הכוללים דיונים פניימיים, כדי להכריע את הכף. המשיב הוא מוסד ציבורי המקבל החלטות משמעותיות ביחס לתקציבים אדירים, החלטות שיש להן השלכה על ציבור גדול מאוד של אנשים במדינה. ככזה, עליו להיות מודע לכך כי פעילותם של הגורמים הפועלים בו תתנהל במידה רבה ב'חלון ראווה'... מאחר שמדובר בדיון בנושא חשוב, שיש לו השלכה כספית גבוהה על ציבור גדול, אני סבורה כי האינטרס שאותו מייצגת העותרת, שמבקשת לבחון את פעולת המשיב ולבקר אותה, ויתכן שהיא תבקש לייצג בעתיד מעסיקים שנפגעו ממנה לגישתה, הוא אינטרס שצריך לגבור על האינטרס בחיסוי המידע הקשור לדיונים פנימיים. אינטרס זה גובר על האינטרס בקיום דיונים כנים וגלויים, מה עוד שיש להניח כי המשיב, כנאמן הציבור, ימשיך לקיים דיונים כאלה באופן המיטבי, חרף החשש האפשרי מגילוי תוכנם". באשר לתכתובות עם צדדים שלישיים - הורתה השופטת רות רונן להעביר את התכתובות לעותרת תוך השמטת שמותיהם של המכותבים - וזאת בכדי להגן על פרטיותם. באשר לנוהל משרד החינוך אשר מצוי במאגר המידע של המוסד למל"ל לעניין זה - קבעה השופטת רות רונן כי אין להכביד על העותרת ו'לשלוח' אותה לחפש את המידע במשרד החינוך, ויש - בהיות המידע חלק מן המידע של המשיב כעת - למסור לידיה מידע זה. עורך דין שכיר הוא עדיין עורך דין סוגייה נוספת אשר נדונה בעתירתה של מנגל היא האם יש להטיל חסיון על מסמך שנערך במסגרת הוועצות עם עורך דין, כאשר אותו עו"ד אינו יועץ חיצוני אלא שכיר של הגוף. לטענת העותרת "אין מדובר בדיון לקראת הליך משפטי" בכל מקרה. השופטת רות רונן קבעה כי: "...העובדה שהיועץ המשפטי הוא עובד של המשיב, אינה שוללת את החיסיון מכוח יחסי עו"ד - לקוח שיש בינו לבין המשיב. אינני רואה טעם להבחין, ביחס לחיסיון, בין עורך דין שמקבל שכר מהלקוח, כאחד מעובדיו, לבין עורך דין המייעץ לאותו לקוח באותו ענין עצמו, אך מקבל את התמורה לשירותיו כ'קבלן עצמאי'. האינטרסים העומדים ביסוד החיסיון בין עורך הדין ללקוחו הם אותם אינטרסים בשני המקרים, והם אינם משתנים בהתאם למנגנון התשלום לעורך הדין..." הציבור כחמור שיש להראות לו 'חצי עבודה' מסמכים נוספים ביקש המוסד לביטוח לאומי להסתיר, בטענה שמדובר במדיניות בשלבי גיבוש בלבד, ולא במדיניות מגובשת ומוגמרת שיש להציגה לציבור. השופטת רות רונן קובעת כי: "...באשר ליתר הקטעים - אלה הושחרו כאמור מאחר שלטענת המשיב מדובר במדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב וגיבוש. מדיניות כזו נזכרת בס' 9(ב)(2) לחוק חופש המידע, וככזו - רשאי המשיב שלא לגלותה. יחד עם זאת, וכפי שהובהר לעיל, על הרשות להפעיל שיקול דעת בעניין זה, לאזן בין האינטרסים השונים, ולקבל החלטה סבירה, שבית המשפט יכול לבחון אותה מלכתחילה. הטעם לחיסיונה של מדיניות בנמצאת בשלבי גיבוש הובהר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין משרד הבריאות (עת"מ (י-ם) 344/01). בית המשפט המחוזי (כב' השופט גל) קבע באותו ענין כי "הוראה זו נועדה לאפשר לרשות הציבורית לעצב מדיניות ציבורית בלי שתחויב לגלות 'חצי מלאכה'"... בנסיבות שבהן המדיניות גובשה, קבעה השופטת רונן כי חריג זה אינו יכול לעמוד למוסד לביטוח לאומי, אולם "יוער כי גם אלמלא הייתה המלאלכה מושלמת, נראה כי היה מקום לאפשר לעותרת לקבל את המידע העובדתי שהוביל לקבלת ההחלטה ביחס למדיניות, כדי שהיא תוכל לבקר מידע זה, ולהועיל בעיצובה של מדיניות טובה ונכונה". "ששש...ששש... חוקרים!" טענת חסיון נוספת העלה המוסד לביטוח לאומי בנוגע להנחיות שהוא מנחה את פקידי הגבייה שלו - ואשר גילוין "עלול לגרום לפגיעה ממשית ביעילותן של פעלות הביקורת של המשיב, וביכולתו של מערך הגבייה של המשיב לתפקד באופן יעיל" - טענה אשר לשיטת העותרת אינה יכולה לעמוד, שכן פקידי הגבייה של המוסד לביטוח לאומי אינם מוסמכים לתפקד כחוקרים, ועל כן הם "מנועים להעלות טענות שאין להם קשר לגדרי סמכותם בפועל". השופטת רונן קובעת לעניין זה כי: "...אני סבורה כי יש לקבל את טענות המשיב בהקשר זה. ס' 9(ב)(8) מאפשר לרשות להימנע מגילוי מידע על שיטות עבודה של רשות העוסקת בביקורת או חקירה, אם הגילוי עלול לגרום לפגיעה בפעולות הביקורת או הליכי החקירה. מבלי לקבוע מסמרות ביחס לסמכותו של המשיב לבצע פעולות חקירה (שאלה שאינה חלק מהשאלות נושא העתירה הנוכחית), הרי מאחר שהמשיב מבצע פעולות חקירה וביקורת באמצעות מבקרי הניכויים, אין מקום לחשוף את שיטות העבודה שלהם. שאלת החוקיות של פעולות המשיב בהקשר זה, תיבחן אם תועלה בנפרד על-ידי העותרת או אדם אחר, במסגרת עתירה נפרדת..."

מזכירות ההסתדרות במרחב חיפה אישרה הערב (ג', 19.10.10) את בקשת ועד העובדים בחברת הספנות צים, להכרזת סכסוך עבודה, שמשמעותו כי העובדים יוכלו להשבית את העבודה בחברה בעוד 14 ימים. יו"ר ההסתדרות במרחב חיפה, ברוך זלץ, הסביר באריכות במהלך ישיבת המזכירות, כי מזה כחמישה חודשים הוא מנסה, יחד עם יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות בחיפה, רפי מסט, להידבר עם הנהלת החברה, בראשות המנכ"ל רפי דניאלי. "הנהלת החברה ממשיכה להתעמר בציבור העובדים, עושה בחברה כראות עיניה תוך שהיא מצפצפת על הסכמים שהיא חתומה עליהם - ובמקביל מחלקת בונוסים שמנים לחלק מעובדיה הבכירים, בה בשעה שכל העובדים החתומים על הסכם קיבוצי - מוותרים על שכר מדי חודש בחודשו", אמר. יו"ר ועד העובדים בצים, אבי שטרית, אשר הופיע בישיבת המזכירות, אמר במהלך הישיבה : "כאשר הסכמנו להפרטת החברה - לפני כשבע שנים - היה חשוב לנו לשמור על ההסכם הקיבוצי. כאשר עברנו כולנו את המשבר שפקד את ענף הספנות בעולם, לא הססנו לחתום על שני הסכמים קיבוציים, שבעטיו ויתרנו על עובדים, והיתר - כל העובדים תרמו מכיסם לחברה סך של 41 מיליון שקלים, כולל גימלאי החברה. ויתרנו על דרגות, סופי שבוע, מתנות, הבראה ואפילו הענקנו הלוואה לחברה - בתנאי שכאשר צים תצא מהמשבר - הכספים יוחזרו לעובדים. והנה, ההנהלה מודיעה על יציאה מהמשבר, עובדים בכירים מקבלים בונוסים- ומאתנו ממשיכים לדרוש לוותר על משכורות והטבות . המצב גובל כבר בגועל נפש של ממש". בבקשה על סכסוך העבודה בצים , מפרט שטרית שורה ארוכה של הפרות חד-צדדיות מצד ההנהלה בכללם העסקת עובדים בחוזה אישי - בניגוד להסכם שנחתם עם העובדים והעסקת עובדי מיקור חוץ בניגוד להסכם. כמו-כן, טוען שטרית כי החברה ביקשה לפתוח דרוג חדש בצים שנקרא דצ"ח (דרוג צים חדש ), בו ביקשה לקלוט עובדים בכל רמת שכר, ושכמעט כל מרכיבי השכר, הינן מרכיבים לפנסיה. הסכמת העובדים לסעיף זה הותנתה בכך שגם עובדים בדרגות המקבילות בדרוגים הקיימים, יוכלו לעבור לדרוג דצ"ח. הצדדים היו אמורים להגיע להסכמות ביוני 2009, ולטענת הוועד החברה התחייבה שלא תקלוט עובדים בדצ"ח ללא הסכמת הוועד. מאז החתימה על ההסכם, לא התקיים לדבריהם אף לא דיון אחד בסעיף זה, אך החברה קולטת עובדים חדשים בצד"ח, בניגוד להסכם הקיבוצי . טענות נוספות נוגעות בין השאר לכך שהחברה הפסיקה לקלוט עובדים זמניים לתוך ההסכם הקיבוצי ומסרבת לשלם לעובדים את תוספת השכר בשיעור של 5% , כמתחייב מההסכם הקיבוצי , שבו מרכיב השכר צמוד לתוספות השכר שח המגזר הציבורי. מספר העובדים המועסקים כיום בהסכם עבודה קיבוצי בצים מגיע לכ-850 איש, אולם ההסכם נוגע לכ-1,500 עובדים וגימלאים בחברה.

משרד האוצר כפה על קופת חולים "מכבי" להפסיק תכנית של ביטוח משלים זול לתרופות מצילות חיים - אמר היום (19.10.10) יועץ הביטוח יצחק גנור. הוא דיבר בכינוס השנתי לביטוחי בריאות וסיעוד, שנערך בר"ג מטעם "עדיף". גנור סיפר, כי "מכבי" שיווקה בעבר בין חבריה ביטוח משלים לתקופות מצילות חיים בפרמיה נמוכה מאוד, 5.70 שקל (!) בלבד לחודש. גנור: "ביטוח זה הופסק, מפני שהדבר לא מצא חן בעיני מישהו באוצר. פקידי האוצר דאגו להעביר ב-2008 סעיף בחוק ההסדרים, שביטל את האפשרות של קופות החולים לבטח תרופות מצילות חיים. אולי מישהו מחברי הכנסת יקח יזמה, יבטל את החוק ויאפשר לחזור ולשווק בזול ביטוח לתרופות חיוניות?!" בנושא אחר, תקפה היום בכינוס, יו"ר ועדת הבריאות והסיעוד של לשכת סוכני ביטוח, נאוה ויקלמן, את התנגדות חברות הביטוח. היא אמרה כי "יש חברות שבאופן סיטוני דוחות תביעות של מבוטחים בביטוח בריאות". סגן המנכ"ל עניני שירות בכלל בריאות, דניאל כהן, דחה במקום את דבריה של ויקלמן, ואמר כי מדובר במקרים בודדים.

חוק ההסדרים עולה למבחן הציבור שיתוף פעולה של שר האוצר יובל שטייניץ והשר מיכאל איתן מביא לראשונה את חוק ההסדרים בפורמט פתוח ומעמיד אותו להערות הציבור. האתר יאפשר לציבור להעיר את הערותיו לחוק הנוגע בסוגיות חשובות ומכריעות בכל הקשור לתקציב המדינה ולהסדרים רבים במשק. כמוכן ניתן יהיה להוריד את החוק בפורמט פתוח וקל לעיבוד. הערות הציבור לסעיפי החוק השונים יופצו לנציגי משרד האוצר המקדמים את החוק ולחברי הכנסת מן הקואליציה והאופוזיציה, כהכנה לקראת הדיונים בחוק בועדות הכנסת השונות. "אני מייחס חשיבות גדולה לשיח הציבורי סביב תקציב המדינה והמדיניות הכלכלית של הממשלה ולכן הצעות החוק חשופות לכל", אמר השר שטייניץ בתגובה למיזם. השר מיכאל איתן הוסיף כי "פרסום חוק ההסדרים במסגרת אתר שיתוף הציבור הוא מהלך נוסף במסגרת מדיניות ממשל פתוח הנהוגה בדמוקרטיות המתקדמות בעולם בהן ארה"ב, בריטניה וקנדה ואותה אני מקדם". אתר שיתוף הציבור הושק בחודש יולי האחרון ואירח למעלה מ-15 יוזמות ופרויקטים שונים. מטרת האתר להפוך לנקודת ממשק נוספת בין הממשלה לאזרח כדי לתת לציבור כלי נוסף להשמיע את קולו ולהשפיע, ולתת לממשלה הזדמנות לשמוע דעות נוספות ולקבל הערות במסגרת שיפור תהליך קבלת ההחלטות שלה.

שר האוצר, יובל שטייניץ, הניח (יום ג', 19.10.10) את הצעת חוק התקציב והמדיניות הכלכלית לשנים 2012-2011 על שולחנה של הכנסת, שהיקפה כ-700 מיליארד שקל. אל ההצעה מצורפת הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנתיים הבאות, המשקפת את התוכנית הכלכלית של הממשלה. מתוך התקציב הדו-שנתי, לשנת 2011 מוקצבים כ-348 מיליארד שקל ברוטו, הכוללים החזרי חובות. תקציב זה גבוה ב-18 מיליארד שקל מהתקציב שאושר בממשלה, לאחר שהאוצר עדכן אותו על-פי תחזית עליית המחירים לשנה הבאה. בהתאם להחלטת הממשלה, מציבה התוכנית הכלכלית החדשה סדרי עדיפויות מרכזיים שונים ובהם קידום תחום החינוך, ההשכלה הגבוהה ומנועי צמיחה כמו פיתוח תשתיות וקידומן של תעשיות עתירות מדע. כמו-כן, מרסן תקציב המדינה החדש את העלייה המתמשכת בתקציב הביטחון בשנים האחרונות. הנחת התקציב הינה בהתאם לדרישת החוק הקובע כי על שר האוצר להניח את תקציב המדינה על שולחן הכנסת לא יאוחר מ-60 יום לפני תום שנת הכספים. התקציב הונח כשבועיים לפני המועד האחרון בעקבות סיכומים שהושגו עם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, והיועץ המשפטי לכנסת, אייל ינון. שר האוצר שטייניץ ציין כי "התוכנית הכלכלית של משרד האוצר הוכנה לאחר ניתוח מעמיק של החוזקות והחולשות של המשק הישראלי בשיתוף עם משרדי הממשלה השונים וארגונים כלכליים נוספים. המדיניות הכלכלית שמה למטרה לחולל מעגל צמיחה חדש בישראל תוך צמצום הפערים החברתיים". ממפלגת קדימה נמסר בתגובה כי "המרוויחים היחידים מהתקציב הם הקרובים לצלחת והשותפים הקואליציוניים. מדובר בתקציב רע המהווה המשך ישיר לדפוס הפעולה היחיד שמאפיין את ממשלת נתניהו – הישרדות בכל מחיר. זהו תקציב נטול חזון וחסר בשורה, עם סדר עדיפויות עקום שמעביר מסר של ייאוש לזוגות הצעירים, לחסרי הדיור ולפריפריה. בכוונת קדימה להיאבק בתקציב ובניסיונו של נתניהו לממן את המשך קיומה המנופח של ממשלתו על חשבון הציבור בישראל". שקיפות התקציב לציבור תוגבר יש לציין, כי עמותת שקיפות בינ"ל ישראל (שבי"ל) ואגף התקציבים במשרד האוצר משתפים פעולה, זו השנה השלישית, במסגרת פרויקט "שקיפות בתקציב המדינה". הפרויקט כולל בחינה משותפת ומעמיקה של היבטים השונים הנוגעים להצגת המידע התקציבי והנגשתו לציבור. השנה כלל הפרויקט קריאה של כל סעיפי והוראות התקציב על-ידי העמותה, אשר בסופה הוגשו לאגף התקציבים דגשים והמלצות לגבי כתיבת תקנות התקציב השונות וחוברות ההסבר לתקציב. במסגרת הפרויקט נמצא כי אכן קיים מידע רב ומקיף בחוברות התקציב השונות, אך יחד עם זאת הצגת פורמט אחיד תקל על הקורא בהבנתו. בנוסף, הומלץ לאגף תקציבים על ביצוע הבהרות נוספות לנושאים אחדים שבדברי ההסבר לתקציב. לסיכום הפרויקט, עברו אנשי אגף התקציבים הדרכה של מנהלת הפרויקט, בה פורטו ההמלצות והדרכים לשיפור נגישות התקציב. הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ד"ר אודי ניסן, הודה לעמותה על היוזמה: "שיתוף הפעולה עם העמותה נוסד על בסיס התפיסה כי חשוב לאפשר לציבור ולבעלי עניין לקיים דיון אמיתי ומעמיק סביב סדר העדיפויות של הממשלה וחלוקת המשאבים הציבוריים במדינת ישראל. ישנה חשיבות גבוהה לכך שסעיפי התקציב יהיו ברורים ונהירים לקורא הסביר. בכוונתי להמשיך ולפעול להגברת השקיפות בתקציב המדינה".

מועצת עובדי מכתשים בבאר שבע וברמת חובב, וועד עובדי אגן באשדוד, החליטו אמש (א', 17.10.10) לצאת למאבק ציבורי נרחב נגד מכירת גרעין השליטה ב"מכתשים אגן" לחברה הסינית כמצ'ניה על-ידי בעל השליטה הנוכחי, נוחי דנקנר. לדברי העובדים, ההחלטה צפויה להוביל לפיטורי מרבית מהם, ולהעברת הפעילות לסין. במסגרת המאבק הציבורי-תקשורתי והפרסומי, אותו מתכננים העובדים נגד עסקת הענק, הם שכרו את שירותי משרד בן-חורין ואלכסנדרוביץ' אסטרטגיה ותקשורת, בראשות איתי בן-חורין וטל אלכסנדרוביץ', לניהול קמפיין ציבורי נגד המכירה. העובדים אף גייסו 1000 שקלים מכל אחד מ-2,000 העובדים, לצורך מימון קמפיין ענק נגד המכירה שיכלול שלטי חוצות, מודעות בעיתונים, אתר אינטרנט מיוחד ופעילות ברשתות החברתיות. מוועדי העובדים בחברה נמסר כי ההפגנה המתוכננת מול משרדי אי.די.בי, נדחתה לבקשתו של יו"ר ההסתדרות עופר עיני, אשר קבע פגישה בין העובדים לבין ההנהלה בראשות מנכ"ל אי.די.בי ומנכ"ל מכתשים אגן. יעקב כהן, יו"ר מועצת העובדים, מסר בתגובה: "נוחי דנקנר אומר תמיד שהוא ציוני, אך המכירה לסינים תביא לאבטלה מיידית של 2,000 בתי אב ולמעגל 'נפגעים' של כ-10,000 עובדים. לצערנו, אנחנו נלחמים על הבית ולכן הקמפיין שלנו יהיה אגרסיבי". הוא הוסיף כי הוא "מצפה גם מראשי המשק להתעורר ולעצור את המכירה או לחקוק באופן מיידי חוק אשר יעצור את האפשרות למכור מלבד הבעלות גם את העבודה - מה שיביא באופן מיידי לפיטורים המוניים. הסינים לא צריכים עובדים, הם צריכים טכנולוגיה ושיווק - ועל כן אין לנו סיכוי. מכתשים אגן תהיה רק סנונית ראשונה - צריך להתעורר!" איתי בן-חורין, מנהל הקמפיין, אמר "הקמפיין המתוכנן ישלב בין פעילות פרסומית, תקשורתית, פעילות שטח ופעילות לובינג. ועד העובדים אמר לנו שהתקציב אינו מוגבל מכיוון שנלחמים על הבית - והקמפיין המתוכנן יהיה בהתאם. אנחנו מאמינים שדנקנר, כציוני נלהב, כשיראה את ההתנגדות של תושבי הדרום, ישנה את תנאי המכירה ויבטיח את מקומות עבודתם של עובדי מכתשים אגן". נוחי דנקנר: "המפעלים בישראל לא ייסגרו" נוחי דנקנר אמר בתגובה לדברים כי "בין אם תהיה ובין אם לא תהיה עסקה במכתשים אגן יש להכיר בעובדה שמכתשים אגן מתמודדת בשווקים הבינלאומיים עם ייצור זול ועם תחרות עזה, לכן תהליך התייעלות משמעותי הוא בלתי נמנע. יחד עם זאת, אני מבקש להבהיר כי החברה לא תפסיק את פעילות הייצור שלה בישראל ותמשיך להפעיל את מתקניה גם באשדוד וגם ברמת חובב שליד באר שבע". לדברי דנקנר, הנהלת החברה הונחתה על-ידו לבצע את תהליך ההתייעלות תוך הידברות והתייעצות עם עובדי החברה ועם ההסתדרות, תוך הקפדה על קיום תנאי ההסכם הקיבוצי והתייחסות ראויה והוגנת לעובדי החברה. "אני פונה לכל הצדדים להיות קשובים זה לזה על-מנת שיהיה ניתן לפתור את הנושא במהרה ולשביעות רצון עובדי החברה", הוסיף דנקנר.

מנהל רשות המיסים, יהודה נסרדישי, צופה שבשנת 2010 ייווצר עודף של כ-10 מיליארד ש"ח בגביית המסים הישירים והעקיפים. בכינוס השנתי של יועצי המס שנערך באילת, אמר הבוקר (ב', 18.10.10) נסרדישי, כי להערכתו רוב הגידול נובע מנתוני הצמיחה במשק, אבל להערכתו כרבע מהגידול מקורו בעבודה של אגפי המסים- הגברת פעולות האכיפה, הביקורת והשומה. לדבריו, בשנת 2011 תפעיל הרשות פעילות מוגברת של אכיפה - ביקורות משולבות של אלפי עסקים בתחומי ניהול ספרים, שומה, הוצאה לפועל וחקירות. להערכתו, אומדן זהיר של ההכנסות הלא מדווחות שמקורו בפעילות בלתי חוקית, עומד על מיליארדי שקלים בשנה. שיטת הדיווח המקוון במע"מ שנכנסה לתוקף השנה, מוכיחה את עצמה במאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות. יעד הכנסות המדינה ממיסים לשנת 2011, עומד על 213.5 מיליארד ש"ח, ואילו התחזית ל-2012 עומדת על 232.3 מיליארד ש"ח. השנה צפוי סך ההכנסות להגיע לכ-193 מיליארד ש"ח, כאשר להערכת נסרדישי, הצמיחה באה לידי ביטוי לא רק בנתוני אבטלה יורדת, אלא גם בגידול הצריכה הפרטית ובהחזרי תשומות. נשיא לשכת יועצי המס, נתן רוזנר, אמר בעקבות הנתונים החיוביים, כי זו הזדמנות להאצת הרפורמה במיסוי והפחתת המס הישיר על יחידים, וכן בביטול אפליות שונות במיסוי שפוגעות בעסקים קטנים ובשכירים שהכנסתם החודשית נמוכה. יו"ר ההסתדרות, עפר עיני, ציין במושב הפתיחה של הכינוס אתמול, כי נדרשת התערבות במסגרת השולחן העגול (הכוללת את הממשלה, המעסיקים וההסתדרות), על-מנת לטפל בעליית מחירי הדיור. "הנגיד מעלה ריבית, הדולר יורד, אך מחירי הדיור עולים וזוג צעיר לא יכול לקנות דירה, חובתנו לתת דגש בתקופה הקרובה לנושא, כי זה בנפשנו", אמר. לגבי נושא הסכם השכר הקיבוצי במשק, הביע עיני את הערכתו, כי למרות שההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה, הוויכוח הסתיים בהסכם מבלי שעלה הצורך בשביתה כללית. בעניין שכר מינימום אמר עיני כי "יש להגיע להסכם בנושא במסגרת השולחן העגול ולא בחקיקה. לדעתי, שכר המינימום נמוך מדי וצריך לעשות מאמץ עילאי להעלות אותו".

ביום רביעי הקרוב (20.10.10) תושבת עבודת סניפי הבנק הבינלאומי ובנק פאג"י. בשלב זה לא ברור אם השביתה תיערך רק ביום רביעי או תימשך מעבר לכך. ההחלטה על השביתה התקבלה על-ידי וועד העובדים בבנק, נוכח מבוי סתום במשא-ומתן. "ההנהלה גוררת רגליים ומנסה למשוך זמן במקום לפתור את סכסוך העבודה", טוענים בוועד העובדים. כרגע לא קבועות שיחות משא-ומתן בין הצדדים. יוזכר כי בשבוע שעבר התקיימה שביתת אזהרה בת יום אחד. בעקבות שביתה זו, פנתה הנהלת הבנק לבית הדין לעבודה בחיפה בבקשה להוצאת צווים במעמד צד אחד. בית הדין לעבודה דחה את בקשתה של ההנהלה. בחוזר שהוציא הבוקר חנוך ליבנה, יו"ר ארגון עובדי הבנק הבינלאומי ופאג"י לעובדים, צוין כי "הנושאים השנויים במחלוקת בסכסוך ברורים וניתן להגיע עליהם להסכמה מלאה ובפרק זמן קצר. לו הבעיה הייתה כספית בלבד ניתן כבר מזמן היה להגיע לפשרה. הבעיה היא כי ההנהלה מתבצרת דווקא בעמדות ה'לא כספיות' אך המשמעותיות ביותר, בסעיפים שהם סכנה להמשך קיומנו כמקום עבודה מאורגן, ובקיום מקום עבודה שאינו 'סיוט- עבודה'". ליבנה הוסיף: "ההנהלה אומרת בפירוש כי בעת פעולות ארגוניות בעתיד לקוחות הבינלאומי יוכלו לקבל שירות כמעט מלא בסניפי החברות הבנות. ההנהלה מסרבת להתחייב על הפסקת ניהול מערכת מחשב העוקבת אחרי העובד הבודד והיורדת לחייו און ליין, בכל הקשור לשיווק. חשוב לציין, איננו נגד פעולות שיווק. אדרבא, אנו מעוניינים לקדם את שיווק מוצרי הבנק ללקוחותיו ולכאלה שעדיין אינם ואולם לא בדרך של טרור שיווקי המופנה כנגד העובדים. קל להתפתות, להגיע להסכם על סכום חד פעמי כזה או אחר והפקרת העתיד והביטחון התעסוקתי שלנו". בסיום החוזר קרא ליבנה להנהלת הבנק ולבעליו "להתעשת ולהכנס למשא-ומתן רציני על-מנת למנוע נזקים לבנק וללקוחותיו". יוזכר כי סכסוך העבודה בבנק פרץ עקב טענות על לחץ בלתי סביר שמופעל על עובדי הבנק בנושאי שיווק; מדיניות תגמולים לא הוגנת של ההנהלה, הפרות סדרתיות של הסכמים על-ידי ההנהלה, בין היתר את הסכם ההצמדה לבנק לאומי; ניסיונות ההנהלה לפגוע בעבודה המאורגנת בבנק; העסקת סטודנטים בניגוד להסכמים ועוד. אף אחד מהנושאים הנ"ל ומהנושאים האחרים העומדים על הפרק, לא נפתרו עד כה, לטענת הוועד. מהנהלת הבנק הבינלאומי נמסר בתגובה: "ועד הפקידים מעלה דרישות כספיות גבוהות בנוסף להצמדה לבנק לאומי, דבר שאין לו כל הצדקה והגיון. בנוסף הוא גם מעלה דרישות ניהוליות, למשל בתחום השיווק, שאין להם אח ורע במערכת הבנקאית. הבינלאומי שואף להמשיך ולהוביל בתחרות בזירה הבנקאית ולהמשיך לתת שרות טוב ומקצועי ללקוחותיו. רצונו של ועד הפקידים לנהל את נושא השיווק בבנק יפגע בכך. נדגיש כי הנהלת הבינלאומי שומרת ומקיימת את הסכם ההצמדה לבנק לאומי. נציין עוד כי ביום רביעי יפעל אתר האינטרנט של הבנק כרגיל וכן יפעל מוקד לפניות דחופות של לקוחות".

חתימה על הרפורמה תביא לתחילת הליך הפרישה מרצון בקרב עובדי רשות השידור, מיד לאחר החגים. כך על פי הודעת אגודת העיתונאים המאשרת פרסום בנושא ב"גלובס". במסגרת הסכם הפרישה, 350 עובדים עיתונאים יפרשו, מרביתם מרצון. בסך הכל יפרשו 700 עובדים ברשות. האגודה מסרה כי העיתונאים שיתעניינו בפרישה יקבלו ייעוץ מחברה חיצונית "שתציב בפניהם את נתוני השכר העדכניים שלהם, את הגמלה העתידית ואת היקף המענקים וההטבות. כל עובד יוכל לבקש את מועד הפרישה הנוח לו בשלוש השנים הקרובות". במשא ומתן בין העיתונאים לאוצר סוכם בין היתר על מתן מענקים חלקיים גם למי שעבר את גיל 65. על פי לוח הזמנים, לו מייחלים בהנהגת אגודת העיתונאים בראשותו של דני זקן, מליאת רשות השידור תאשר ביום שני את המבנה השלדי שיוצג לה ובימים שאחר כך אמורים להגיע לכדי השלמה נספחים הקשורים להסכם. אם התנגדות חברי ועדי העיתונות וההפקה באגודת העיתונאים לא יביאו להפסקת התהליך, לאור אי הסכמות שהתגלעו, החתימה צפויה להתקיים בטווח זמן של שבועיים.

הבינלאומי הראשון חיתום והשקעות, חברה בת של הבנק הבינלאומי, תפצה ב-298 אלף שקל עובדת שפיטרה בהיותה בהריון - כך קבע השבוע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. הפיצוי הגבוה נפסק אף שהעובדת הועסקה בחברה רק כחצי שנה עד פיטוריה. מפסק הדין של השופטת ורדה סאמט עולה כי דפנה לנגר (35) הועסקה בחברה כחשבת ואנליסטית. ביולי 2007 הודיעה למנהל החברה שהיא בהריון. בעקבות זאת, הוצע לה לשנות את תפקידה, כך שתועסק במשרה חלקית בלבד, תוך הפחתת שכרה. לנגר סירבה לשינוי, וכעבור כמה ימים פוטרה בנימוק של "אי התאמה לתפקיד". לנגר תבעה את החברה באמצעות עו"ד תומס הדס על פיטוריה בתקופת הריונה. לטענתה, הפיטורים נעשו בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ובניגוד לחוק האוסר על פיטורי עובדת בהריון, אלא בהיתר של שר התמ"ת. הנהלת החברה טענה, באמצעות עו"ד אפרת בירן, שלנגר פוטרה בשל חוסר שביעות רצון מתפקודה. השופטת סאמט קבעה כי החברה לא הציגה אף מסמך המעיד על חוסר שביעות רצון כזו. "סמיכות הזמנים בין הודעת התובעת על הריונה לבין ההחלטה לפטרה, מלמדים שההחלטה התקבלה על רקע ההריון של התובעת", אמרה סאמט. השופטת פסקה כי העובדת תקבל 298 אלף שקל בגין הפסד השתכרות, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.

29% מהאוכלוסיה בישראל נמצאים בסכנת הידרדרות לעוני לעומת 16% בלבד בממוצע במדינות האיחוד האירופי - כך עולה מדוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל היום הבינלאומי למלחמה בעוני, המסתמכים על מדדי העוני שפותחו באיחוד האירופי. האוכלוסיה שמוגדרת כאלה שנמצאים בסיכון לעוני היא משקי בית בהם ההכנסה הפנויה לנפש נמוכה מ-60% מחציון ההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש בכלל האוכלוסיה בישראל. לפי הנתונים המתייחסים לשנת 2008, מדובר בעלייה של 2% בסיכון לעוני לעומת המצב בתחילת העשור. בשנת 2000 27% מהאוכלוסיה הייתה בסיכון לעוני. זאת, כשבמדינות האיחוד האירופי חלה באותן השנים ירידה בסיכון לעוני. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירים כי בישראל "שיעור המשפחות מרובות ילדים גבוה יותר מהשיעור באיחוד האירופי, וכן מספר המפרנסים במשקי בית אלה קטן יותר". בלמס" גם מציינים כי בקרב האוכלוסיה הנמצאת בסיכון לעוני נכללים בעיקר ילדים וקשישים. בישראל שיעור הקשישים והילדים בסיכון לעוני גבוה יותר מזה שבאיחוד האירופי - 38% מהילדים בישראל נמצאו בסיכון לעוני לעומת 19% בלבד בממוצע באיחוד האירופי. כשליש מהקשישים בישראל - 33% נמצאים בסיכון לעוני לעומת 20% בלבד בממוצע במדינות האיחוד האירופי. אי השיוויון בישראל גדול יותר מבאיחוד האירופי לפי נתוני הלמ"ס, ההכנסה הממוצעת נטו לאדם בחמישון העליון באוכלוסיה הייתה גבוהה פי 7.5 מההכנסה בעשירון התחתון - הפער הגדול ביותר לעומת מדינות האיחוד האירופי. גם כאן קיימת קפיצת מדרגה מאז תחילת העושר כשבשנת 2000 הפער היה 6.5. באירופה העלייה הייתה מתונה הרבה יותר, כיום הפער בין ההכנסות באירופה הוא פי 4.9 לעומת פי 4.5 בשנת 2000. בשל מצב כלכלי קשה, 21% מהישראלים דיווחו בשנת 2007 כי ויתרו על אוכל - גם כאן מדובר בשיעור גבוה יותר מבאירופה, שם 11% דיווחו כי ויתרו על אוכל. מצבם של האזרחים הערבים במדינה גרוע הרבה יותר - 50% מהערבים דיווחו כי ויתרו על אוכל בגלל מצבם הכלכלי ב-2007. עם זאת, רק 12% מהישראלים דיווחו כי הם לא מצליחים לכסות את הוצאות משק הבית לעומת 14% במדינות האיחוד האירופי. כמו-כן, שיעור בני ה-20 ומעלה שהעריכו כי מצבם הבריאותי לא טוב הוא 20% - גבוה משמעותי מהממוצע במדינות האיחוד האירופי שעומד על 8% בלבד. למרות העוני - הישראלים האופטימיים ביותר באירופה למרות שלפי נתוני הלמ"ס מצבם הכלכלי של הישראלים גרוע יותר מזה שבאיחוד האירופי והפערים הכלכליים גבוהים הרבה יותר, לפי סקר שביצעה הלשכה, הישראלים מאושרים יותר מאזרחי האיחוד האירופי. 86% מהישראלים בני 20 ומעלה אמרו כי הם מרוצים מחייהם לעומת 77% בני 15 ומעלה בממוצע האיחוד האירופי. בלשכה מסייגים את הנתון ואומרים כי שיעור שביעות הרצון ירד באירופה ב-2008, בשיא המשבר הכלכלי, בעוד שבאותה שנה בישראל שיעור שביעות הרצון עלה מ-83% ב-2006 ל-86% ב-2008. בנוסף, מהנתונים עולה כי העם הישראלי הוא האופטימי ביותר מכל מדינות האיחוד האירופי - 57% מהישראלים העריכו כי חייהם יהיו טובים יותר בשנים הקרובות - השיעור הגבוה ביותר במדיניות אירופה לעומת ממוצע של 32% במדינות האיחוד. הישראלים אופטימיים יותר מהשוודים (50%), מהגרמנים (22%) ומהפורטוגלים (15%).

חברת רב בריח, בבעלותו של איש העסקים שמואל דונרשטיין, יוזמת, בשיתוף 'קרן אשקלון', תוכנית הסבה מקצועית ללימוד מקצועות רתכים ומפעילי מכונות לתושבי אשקלון משוחררי צה"ל, בדגש על עולים מקרב העדה האתיופית וחבר העמים. במסגרת התוכנית, תקים רב בריח בית ספר עיוני ועבודה מעשית למקצועות התעשיה השונים. תוכנית ההכשרה נולדה בעקבות התרחבות הפעילות ברב בריח בחודשים האחרונים והוספת משמרת שנייה ושלישית במפעל. החברה, שהיקף מכירותיה בשנה הבאה צפוי לעמוד על כ-200 מיליון שקל בישראל לבדה, נדרשת להשקיע בהדרכות ובהסבות לעובדים באזור. קרן אשקלון תעזור בגיוס העובדים ובארגון חבר המורים והמדריכים. שמואל שטרנשוס, מנכ"ל רב בריח, מסר בתגובה: "מפעל רב בריח באשקלון הינו אחד המפעלים המרכזיים באזור וככזה, מחויבת הנהלת רב בריח לתמיכה ועזרה לקהילה בה היא פועלת. קרן אשקלון בראשותו של ח"כ לשעבר וראש עיריית אשקלון בדימוס אלי דיין הינה מוסד מלכ"ר שנוסד בשנת 1989 על-מנת לתת מענה הולם לצרכיה המתפתחים של העיר אשקלון בתחומי קהילה ורווחה, חינוך, תרבות ובריאות.

התוצר המקומי הגולמי עלה ב-4.6% ברבעון השני של 2010 והתוצר העסקי (סך התפוקה של המגזר העסקי) עלה ב-5.3%. כך עולה (יום ה', 16.9.10) מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זאת, לעומת עלייה של 4.7% בתוצר ו-6% בתוצר העסקי כפי שפורסמו באומדן המקורי של הלשכה. ברבע הראשון השנה עלה התוצר הגולמי ב-3.8% והוא רשם עלייה של 4.4% ברבע האחרון של שנת 2009. העלייה בתוצר ברבע השני השנה משקפת עליה ביצוא הסחורות והשירותים (19.9%), בהוצאה לצריכה פרטית (9%) ובהשקעות בנכסים קבועים (13.1%). התוצר המקומי הגולמי, למעט מיסים נטו על יבוא עלה במחצית הראשונה השנה בשיעור שנתי של 4.6%, לאחר עלייה של 2.9% במחצית הקודמת וירידה של 0.3% במחצית הראשונה בשנת 2009. במחצית השנה הראשונה כולה עלה התוצר העסקי ב-4.7% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.4% במחצית הקודמת וירידה של 2.7% במחצית הראשונה של שנת 2009. הגידול בתוצר העסקי נובע מעליות בולטות יחסית בתוצר התעשיה (17.1% בחישוב שנתי), בתוצר ענף פיננסים והשירותים העסקיים (10.5% בחישוב שנתי) ובתוצר ענפי המסחר ושירותי האירוח והאוכל (7.4% בחישוב שנתי). כמו-כן, עלה תוצר ענף הבינוי ב-3.6% בחישוב שנתי ותוצר ענפי התחבורה והתקשורת עלה ב-4.3% בחישוב שנתי. האומדן למחצית הראשונה עודכן לאחר קבלת מידע משלים ממאזן התשלומים, מסקרי עסקים, מדוחות כספיים של חברות גדולות, נתונים על תיירות נכנסת ויוצאת, סקרי בנייה, סקרי כח אדם ונתוני שכר למחצית הראשונה של שנת 2010. בעקבות שילוב מידע זה מתעדכנים גם החשבונות לרבעים האחרונים.

"מס בצורת" בדלת האחורית. בעקבות המודלים והתחזיות המדברות על עוד חורף שחון שעלול להביא לשנת בצורת נוספת, ברשות המים מתכוונים להעלות בפעם הרביעית בתוך שנה את תעריפי המים. העלייה המתוכננת ברשות המים תבוא לידי ביטוי באמצעות הוספת רמת צריכה שלישית לחשבון המים (כיום ישנן שתי רמות, הרמה הבסיסית והרמה העודפת, בתעריף גבוה יותר). התעריף ברמת חריגה זו יהיה יקר במיוחד, ויעמוד על כ-18 שקלים לקוב מים. כדי לאזן את ההחלטה, שוקלת הרשות מנגד להוזיל במקביל את התעריף הבסיסי. בנוסף, מתכוונת הרשות לצמצם באופן ניכר את כמות המים המוקצית לחקלאות, בסדר גודל של עד 80 מיליון קוב. ראש רשות המים, פרופ' אורי שני, אמר בתגובה כי "אנחנו נצטרך להקפיד ביתר שאת שצריכת המים תהיה מבוקרת כך שלא נרד מהקווים השחורים. מדובר על תהליך שאנו מקפידים עליו כל השנים, אך הפעם זה יהיה יותר קשה". יש לציין, כי בלי קשר להחלטה זו, עד סוף השנה הנוכחית יעודכן מחיר המים בכל רמות הצריכה, ומחירם יועלה בין 2% ל-4%. בכך תושלם עלייה של לא פחות מ-30% במחיר המים במהלך השנה החולפת. החקלאים: "כל קיצוץ יהיה מחויב בפיצוי הולם" בתגובה להחלטת רשות המים, מסרה התאחדות חקלאי ישראל כי כל קיצוץ במכסות המים לחקלאות יהיה מחויב בפיצוי כספי הולם לחקלאים שייפגעו. "התפלאנו לשמוע בכלי התקשורת את הודעת מנהל רשות המים על קיצוץ בסדר גודל של 80 מיליון קוב לחקלאות וזאת על סמך מודלים שונים עוד טרם החלה עונת הגשמים וללא ששוחח על כך עם נציגי החקלאים", אמר בתגובה מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן. "ההודעה על הקיצוץ מיותרת בשלב זה", אמר וילן. "אם בהמשך יתברר שאין מנוס מקיצוץ במים יש לעשות זאת בדרך של הידברות וניסיונות משותפים למצוא דרכים למזער את הנזקים לחקלאות ולמשק המים כמו העברת מכסות מים בין חקלאים ופתרונות יצירתיים אחרים". ועדת המים של התאחדות חקלאי ישראל פנתה לרשות המים להיכנס למו"מ מיידי על כל מכלול הנושאים הנוגעים לאספקת המים להתיישבות כדי להביא לכך שתחום חשוב זה ינוהל בדרך של הסכמות תוך שימוש בכל אנשי המקצוע ובעלי התפקידים על-מנת להשיג את המטרות. "כל ניסיון לכפות על החקלאים קיצוצים ללא הסדר או ללא פיצוי הולם יתקל בצעדי מחאה חריפים ומאבק ציבורי", הזהיר וילן.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט 2010 ב-0.5%, בהשוואה לחודש יולי, והגיע ל-106.9 נקודות, לעומת 106.4 נקודות בחודש הקודם. כך מסרה (יום ד', 15.9.10) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. העלייה שנרשמה הייתה זהה לזו של חודש יולי, והייתה מעל לציפיות מרבית הכלכלנים, שחזו יחדיו עלייה ממוצעת של כ-0.3%. עליה חדה במיוחד במדד נרשמה במחירי הירקות הטריים, שזינקו ב-5.2%. במחירי הדיור נרשמה עלייה של 1.7%, עלייה דומה נרשמה במחירי הוצאות התרבות והבידור, ובמחירי המזון הכלליים נרשמה עלייה של 0.7%. ירידות חדות נרשמו במחירי ההלבשה וההנעלה (5.3% ירידה), במחירי הריהוט (1.7% ירידה) ובמחירי התחבורה (ירידה של 0.3%). מתחילת השנה עלה המדד הכללי לצרכן ב-1.6%, המדד ללא אנרגיה עלה ב-2%, המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-1.4% והמדד ללא דיור עלה ב-0.7%. ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2010 לעומת אוגוסט 2009), עלו המדד הכללי ב-1.8%, המדד ללא אנרגיה עלה ב-2%, המדד ללא ירקות ופירות ב-1.9% והמדד ללא דיור עלה ב-0.7%. על-פי נתוני המגמה לחודשים מאי-אוגוסט, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.1%. קצב הירידה השנתית של המדד ללא דיור הגיע ל-0.6% ושל המדד ללא דיור וללא ירקות ופירות ל-1.2%. ההערכה היא שהנתונים האחרונים, המצביעים על כך שהאינפלציה אכן נשארת בתחומי היעד, יאפשרו לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להותיר בסוף החודש את הריבית לחודש אוקטובר ללא שינוי, זה החודש השני ברציפות, ברמה של 1.75%, בעיקר בשל החשש מהתחזקות נוספת של השקל ביחס לדולר ולאירו. יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה, מסר בתגובה לנתוני מדד אוגוסט כי זה עדיין מעיד כי האינפלציה בישראל אינה חורגת מהיעד שנקבע על-ידי בנק ישראל. "ההינתקות החלקית של המשק הישראלי מהכלכלה הגלובלית מעידה כי המדיניות הכלכלית השקולה והאחראית של קברניטי המשק מבססת את אמון הציבור והשווקים במהלכיה, ומסייעת לשמירת יציבות המחירים במשק הישראלי", טען אלחדיף. הוא הוסיף כי "על-אף המדד הגבוה מהצפוי על הנגיד להמשיך לשמור על ריבית נמוכה שתאפשר המשך צמיחה במשק ותקל על המגזר העסקי בכלל ומגזר העסקים הקטנים בפרט, את עלויות המימון והמשך הפעילות".

הוועד המנהל של ארגון ג'וינט ישראל תבת אישר (יום ד', 15.9.10) את הרחבתה של תוכנית "שחר" לשילוב חרדים במעגל העבודה, בעלות של 8 מיליון שקלים לשלוש שנים. במסגרת התוכנית יאותרו כ-1,000 צעירים חרדים בכל שנה המועמדים לגיוס לשירות צבאי, ייערך גיוס של 500 צעירים חרדים לשירות צבאי במערך תומך לחימה בכל שנה בהתאם לתוכנית החיילית, ייפתחו קורסי הכשרה מקצועית והשלמת השכלה באנגלית ומתמטיקה וכ-90% מהחרדים המשתחררים ייושמו במקומות עבודה בתוך שלושה חודשים מיום השחרור. תוכנית שחר, יוזמה של ג'וינט ישראל תבת וצה"ל, הינה מסגרת בה משתלבים גברים חרדים חייבי גיוס בגילאי 22 עד 27 במערכות צבאיות מקצועיות. במסגרת השרות הצבאי רוכשים המשתתפים מקצוע איכותי וניסיון תעסוקתי ועם שחרורם מצה"ל הם משולבים בשוק העבודה. יותר ויותר מחפשים עבודה - בעל כורחם כידוע, שיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים בגילאי העבודה הינו נמוך משמעותית ביחס לאוכלוסיה הכללית בישראל, בעיקר לנוכח התפתחותה של חברת "הלומדים", במסגרתה מקדישים רוב הגברים החרדים שנים רבות מחייהם ללימודים תורניים. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר הגברים החרדים המעוניינים לצאת לפרנסתם, בעיקר לנוכח המצוקה הכלכלית ומחמת המחסור במשרות תורניות. גברים אלו נעדרים בדרך כלל השכלה פורמלית מעבר ללימודים בבית הספר היסודי, ובכך נמנעת מהם למעשה האפשרות להשתלב בעבודה מכניסה בעולם העבודה המודרני. בנוסף, מרבית הגברים החרדים נמצאים בהסדר "תורתו אומנותו", המאפשר להם לדחות את שירותם הצבאי. יציאתם לעולם העבודה מחייבת אותם במילוי חובתם האזרחית לשירות הביטחון, ובשל כך הם עלולים לדחות את יציאתם לעולם העבודה, או לעבודות לא פורמליות ובלתי מקצועיות. מן הג'וינט נמסר כי תוכנית "שחר" מאפשרת למשתתפים השלמת פערים ורכישת מקצוע שיסייעו להשתלבותם המוצלחת בעולם העבודה, התנסות בעבודה ורכישת מיומנויות עבודה, תוך כדי מילוי חובת השירות הצבאי, וקבלת תמיכה חדשית המגיעה לכל חייל נשוי על-פי חוקי הצבא (תשלומי משפחה). בדרך זו נפתחת לפניהם הדרך להשתלבות בעולם העבודה, עם ידע וניסיון רלוונטיים. ארנון מנטבר, מנכ"ל ג'וינט ישראל ויו"ר הוועד המנהל, מסר בתוגבה: תוכנית 'שחר' נחשבת להצלחה מזהירה בכל הנוגע לשילוב חרדים בצה"ל כאמצעי לשילובם במעגל העבודה בישראל. במסגרת התוכנית, בה הושקעו עד היום כ-4 מיליון שקלים, גויסו למעלה מ-900 חיילים חרדים לזרועות השונים בצה"ל במגוון מקצועות. שיעורי ההשמה הגבוהים של החרדים המשוחררים בשוק העבודה, והעובדה כי הם מצליחים להשתלב בעבודות מכניסות מאפשרים להם לצאת ממעגל העוני והנתמכות".

בשבוע הבא תבקר בישראל משלחת מקצועית של ארגון ה-OECD, כדי לבחון את הביצועים הסביבתיים של המדינה. כך הודיע (יום ו', 15.10.10) המשרד להגנת הסביבה. במסגרת הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD, עורך השנה הארגון דו"ח ביצועים סביבתיים למדינה. משלחת של אנשי מקצוע מהארגון וממדינות חברות נוספות כמו נורווגיה, גרמניה, קוריאה וארה"ב, תגיע לכאן על מנת להתרשם מתמונת המצב הסביבתית וכדי לאסוף מידע ונתונים עבור כתיבת דו"ח הארגון. במסגרת הביקור, שייארך 11 יום, יקיימו חברי המשלחת פגישות עם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, עם גורמים שונים מהממשלה, עם נציגי הרשויות המקומיות ועם גורמים בתעשיה ובארגונים הירוקים. הדו"ח יבחן את הביצועים הסביבתיים של ישראל, תוך שימת דגש על השימוש בכלים כלכליים בנושאים הסביבתיים. בין הנושאים שייבחנו ניתן למנות את האנרגיה ואיכות האוויר, התחבורה, התיירות, ניהול הסביבה החופית, המנגנון הלאומי לרישום ודיווח של פליטות ומניעתם, נושא המים, המגוון הביולוגי, רמות רעש, פסולת, מחזור ועוד. הדו"ח, שיוגש לממשלה, יכלול מסקנות והמלצות וכן לוח זמנים לביצוע אותם תצטרך ישראל ליישם על מנת לשפר את הביצועים הסביבתיים שלה. בהמשך, הארגון אף יבצע מעקב רשמי אחר ההתקדמות בביצוע ההמלצות שניתנו. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מסר כי "הגעת המשלחת היא ביטוי לחשיבות שמייחס הארגון לסביבה ולהבטחת איכות החיים במדינות החברות בו לצד הצמיחה הכלכלית. אני מקווה שדו"ח הביצועים הסביבתיים של ישראל יסייע להעלות עוד יותר את נושא הסביבה, בסדר העדיפויות הלאומי". הוא הוסיף כי "ניתוח הדו"ח אותו יגבש הארגון יאפשר לישראל לאמוד את התקדמותה בהשגת יעדיה ומחויבויותיה הבינלאומיות והמלצותיו ישמשו כלי לזירוז וקידום הביצועים הסביבתיים אותם אנו מובילים".

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש ספטמבר 2010 ב-0.3%, בהשוואה לחודש אוגוסט, והגיע ל-107.2 נקודות, לעומת 106.9 נקודות בחודש הקודם. כך מסרה (יום ו', 15.10.10) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחודש אוגוסט עלה המדד ב-0.5%. התוצאות היו גבוהות מעט מאלו שצפו הכלכלנים - עלייה של 0.2%. עלייה חדה במיוחד במדד נרשמה במחירי הירקות הטריים, שמחיריהם זינקו ב-27.3%, בהמשך לעלייה של 5.2% באוגוסט. העגבניות התייקרו בלא פחות מ-74.3%. במחירי הדיור נרשמה עלייה נוספת של 0.7%, בהמשך לעלייה של 1.7% באוגוסט. בשירותי החינוך נרשמה עלייה של 1.2%. ירידות חדות נרשמו במחירי הפירות טריים (ירידה של 2.3%), ההלבשה וההנעלה (ירידה של 2.2%), התרבות והבידור (ירידה של 2.2%), התחבורה (ירידה של 0.9%) והבריאות (ירידה של 0.4%). מתחילת השנה עלה מדד המחירים הכללי ב-1.9%, המדד ללא אנרגיה עלה ב-2.3%, המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-1.3% והמדד ללא דיור עלה ב-0.8%. ב-12 החודשים האחרונים (ספטמבר 2010 לעומת ספטמבר 2009), עלו המדד הכללי ב-2.4%, המדד ללא אנרגיה עלה ב-2.7%, המדד ללא ירקות ופירות ב-1.9% והמדד ללא דיור ב-1.4%. על-פי נתוני המגמה לחודשים יוני-ספטמבר, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-2.3%, של המדד ללא דיור הגיע ל-1.5% ושל המדד ללא דיור וללא ירקות ופירות ל-0.3%. על-פי ההערכות, הריבית תישאר ככל הנראה ללא שינוי בחודש הבא לאחר שעלתה באוקטובר ב-0.25% ל-2%. סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, צפוי להמשיך במדיניות מצמצמת מתונה בחודשים הקרובים, כדי למנוע את המשך הפגיעה ביצואנים, הנפגעים מהירידות החדות בדולר. טל זהר עבדה, מנכ"ל FXCM ישראל, אמר כי "למרות העלייה הנוכחית במחירי הירקות, חשוב לזכור שהמדד נבחן בטווח הארוך וכאשר יירדו המחירים ההשפעה ההופכית תקזז את העלייה הנוכחית". לדבריו, כדי לנתח את המגמה ארוכת הטווח של האינפלציה בישראל, יש לבחון את מדד הליבה, ללא ירקות ופירות. "נתוני הליבה מלמדים כי האינפלציה בחודשים האחרונים בהחלט ברמה נסבלת שאינה מחייבת צעדים דרסטיים", הוסיף.

שאמה לא יחליף את אופיר אקוניס בוועדת הכלכלה

העוול יתוקן ויוצאי לוב יצטרפו למעגל הזכאים לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. זאת, בהמשך למהלך שקידמו משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. זכאותם של יוצאי לוב מתבססת על חשיפתם לרדיפות הנאצים ובריחתם מבתיהם מתוך פחד הנובע מרדיפות אלו. המהלך קודם בשיתוף עם הרשות לזכויות ניצולי השואה בראשות עפרה רוס. בהתאם לנתוני הרשות מדובר, בשלב זה, בכ-5,000 תובעים. לפי הערכת הרשות, נאמדת העלות הכוללת של התשלום לכל 5,000 התובעים בכ-110 מיליון שקלים, רטרואקטיבית החל מאפריל 2010. בנוסף, כוללת זכאותם של יוצאי לוב קצבה חודשית קבועה בגובה של 1822 שקל (מינימום) והטבות נוספות, כגון דמי הבראה, מימון תרופות, השתתפות בהחזר מס קנייה ופטור מאגרת טלוויזיה. המהלך בא להרחיב את החלטת בית משפט השלום בתל אביב שקבע באפריל האחרון כי מצבם של יהודי לוב בתקופת מלחמת העולם השנייה הושפע מהיחשפותם לרדיפות בשל יהדותם, בהשראה הנאצית. כמו-כן, קבע בית המשפט כי יהודי לוב ברחו לכפרים, בין היתר, מתוך פחד מהשלטון הנאצי. נוכח הכרה זו, הורה בית המשפט לקיים דיון פרטני בעניינו של כל אחד מהתובעים יוצאי לוב הסבור כי מתקיימת בעניינו עילה לתביעה מהסוג האמור. יחד עם זאת, החליטו שר האוצר יובל שטייניץ וסגנו יצחק כהן להרחיב, כאמור, את החלטת בית המשפט ולהעניק זכאות גורפת ליוצאי לוב שעילת תביעתם נוגעת לרדיפות ופחד מהשלטון הנאצי. בישיבה שהתקיימה בהשתתפות הרשות לזכויות ניצולי השואה, אגף התקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר הוחלט, בהתחשב במספר התביעות הקיימות בנושא ובגילם של התובעים, כי במקום עריכתן של חקירות פרטניות מעמיקות בדבר מהימנות טענתו של כל תובע, יינתן התגמול לכל מי שתביעתו תגלה עילה כאמור. נושא יהודי לוב טופל בהמשך לדיון הוועדה המתמדת לנציגות ניצולי השואה ומשרדי הממשלה, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, אשר הנחה את נציגי משרד האוצר ומשרד המשפטים לבחון את הנושא ולהציג פיתרון ראוי. "החלטנו שלא יהיה נכון לייצר מנגנון בדיקה פרטני" שר האוצר שטייניץ התייחס למהלך ואמר: "קיבלנו החלטה חשובה שלא להקשות וללכת לקראת אוכלוסיית הקשישים ניצולי השואה אשר שהו בלוב בזמן מלחמת העולם השנייה. לאור הנסיבות שנוצרו, זה לא יהיה נכון לייצר מנגנון שיבדוק כל מקרה באופן דקדקני ומעמיק, דבר שעלול לגרום עוגמת נפש לקשישים עצמם וייצור מעמסה ביורוקרטית נוספת. על כן החלטנו להנחות את הגורמים המקצועיים במשרד האוצר להעביר באופן גורף את הקצבאות לכל אוכלוסיית הקשישים ניצולי השואה ששהו בלוב, בהתאם לנתונים בסיסים בלבד של התובעים, כפי שמתחייב בחוק". סגן השר יצחק כהן הוסיף כי "אנו עדים לתיקון עוול היסטורי שנגרם לציבור רחב של ניצולי שואה, שלא זכו כלל לפיצוי בגין הסבל הרב אותו חוו בתקופת הנאצים. אני שמח שהצלחנו למצוא את המקורות הנדרשים למימון הפיצוי הראוי לציבור יקר זה ששמר על איפוק משך שנים ארוכות". מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, עפרה רוס, ציינה כי היא "שמחה לקחת חלק בקידום מהלך שיקל על ניצולי השואה יוצאי לוב ויאפשר להם להצטרף למעגל הזכאים לתגמול. הרשות לזכויות ניצולי השואה תעמוד לרשות אוכלוסיית הזכאים יוצאי לוב, כמו גם אוכלוסיות הזכאים האחרות, ותסייע להם ככל שניתן בכל הנוגע לקבלת התגמול, מימוש זכויותיהם והטבות אחרות המגיעות להם".

אל על קיבלה אתמול (ב', 13.9.10) מכתב מאת רשות ההגבלים, בו מאשרת הרשות את נוסחו של סעיף שנכלל בטיוטת תוספת להסכם המסגרת אשר העבירו אל על וממן לרשות ההגבלים. בתחילת חודש פברואר הודיעו שתי החברות כי חתמו על הסכם במסגרתו תעניק ממן לאל על הנחות מהתעריפים הנהוגים בשירותי המסוף השונים. כמו-כן, הוסכם שהצדדים יהדקו את שיתוף הפעולה העסקי ביניהם, מעבר לתחום הטיפול במטענים בישראל. כעת, ציינה הרשות להגבלים כי מקובל עליה שעם חתימת הצדדים על תוספת להסכם המסגרת, אשר תכלול את הסעיף הקובע מגבלות מסוימות על העסקה, לא תהיה לרשות ההגבלים התנגדות לביצועה. הסעיף בטיוטת התוספת אליו מתייחסת רשות ההגבלים במכתבה קובע הגבלות על מעורבותה של אל על בענייניה של חברה-בת אחת של ממן בשם לאופר תעופה, ועל העברה לחברה של מידע הנוגע לחברה-בת זו. אל על וממן מגבשות את נוסחה הסופי של התוספת להסכם המסגרת, אשר צפויה להיחתם בימים הקרובים. לאחר חתימתה של התוספת יפעלו החברה וממן להוצאתו אל הפועל של הסכם המסגרת, לרבות מתן ההנחות השוטפות והקצאת ניירות הערך של ממן לחברה על-פי הסכם המסגרת, אשר טרם בוצעו עד כה, לאור הודעותיה הקודמות של רשות ההגבלים בעניין. במסגרת זו, בין היתר, תפרסם ממן זימון לאסיפה כללית שעל סדר יומה אישור הקצאת ניירות הערך של ממן לחברה. תוקף ההסכם הוא רטרואקטיבי מראשית 2009 ועד סוף 2010, כאשר לאל על הזכות להאריך את ההסכם בשלוש תקופות נוספות בנות שנה, ולאחר מכן בתקופה נוספת בת שלושה חודשים. בתום תקופות ההארכה הנזכרות, ככל שתקופת ההרשאה הנוכחית של ממן להפעלת המסוף תוארך - אל על תהיה רשאית להאריך את ההסכם בתקופה נוספת בת כארבע שנים. על-פי ההסכם, בכפוף לאישורים הנדרשים, תקצה ממן לאל על מניות המהוות עד 15% מממן, כאשר מחציתן תוקצה בסמוך לחתימת ההסכם, רבע בתחילת שנת 2011 בכפוף להארכתו הראשונה של ההסכם, ורבע נוסף בתחילת שנת 2012 בכפוף להארכתו השנייה של ההסכם.

יושב-ראש ההסתדרות עפר עיני מבצר את מעמדו בהסתדרות. בהחלטה שהתקבלה והובאה לאישור ועדת הכספים של ההסתדרות הוסכם לחלק סכום כולל של כ-200 אלף שקלים למרחבים מצטיינים. בהסתדרות פועלים כ-20 מרחבים. עשרה מהם זכו בפרס, כך שכל אחד מהם יקבל כ-20 אלף ש"ח בממוצע. הפרס ניתן בגין הישגים בשנת 2009 והוא מיועד לטובת רווחת הפעילים של אותו מרחב. ההחלטה למי יינתן הפרס התקבלה בהתבסס על שלושה קריטריונים: גיוס פרטני של חברים; מעבר מקומות עבודה במרחב לחברות בהסתדרות ולייצוג מלא; ומספר חברים חדשים במקומות עבודה חדשים. ההחלטה על חלוקת הכספים התקבלה תוך ביקורת מצד כמה גורמים בוועדת הכספים. נטען, בין היתר, כי ההטבה ניתנת למעשה ככלי בידי ראשי המרחבים וכי אין לנהוג כך מאחר שהם נבחרי ציבור. ההסתדרות: אין שחר לדברים דובר ההסתדרות אייל מלמה דחה את הביקורת נגד עפר עיני. לדבריו ההחלטה שהתקבלה, וכן ההצעה המקורית אותה העלה עיני, כלל אינה עוסקת בשוחד לראשי מרחבים. מדובר במענק למרחבים שהצטיינו בפעולות רווחה לעובדים, אמר.

בחודש ספטמבר חלה עלייה מתונה במספר המשרות הפנויות במגזר העסקי לעומת נתוני חודש אוגוסט. כך עולה (יום ה', 14.10.10) מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספר המשרות הפנויות עלה מכ-53,800 באוגוסט לכ-54,600 בספטמבר. שיעור המשרות הפנויות מסך המשרות המאוישות והפנויות, עמד על 2.5%. מספר המשרות הפנויות בחודש ספטמבר 2010 היה גדול ב-9% ממספר המשרות הפנויות בחודש המקביל אשתקד. העלייה הגדולה במספר המשרות הפנויות בספטמבר, לעומת אוגוסט, נרשמה בענף הבינוי (2,900 משרות) ובענף החינוך (1,600 משרות). יש לציין, כי התחלופה החודשית במספר המועסקים ובמספר המשרות הפנויות בין יוני 2009 לספטמבר 2010 התנהלה תוך תנודתיות רבה,, הנובעת מעונתיות חזקה בפעילות בחלק מענפי המשק. אולם, החל מהרבעון השני של 2010 מספר המועסקים ומספר המשרות הפנויות גדלו בעת ובעונה אחת. בלמ"ס אומרים כי ניתן לייחס התפתחות זו לשלב יציאת המשק מהמיתון, כאשר הביקוש לעובדים מתרחב במקביל עם הירידה בשיעור הבלתי מועסקים. על-פי הגדרות הלמ"ס, מועסקים הם עובדים שעבדו לפחות שעה אחת בחודש הקובע, בעבודה כלשהי תמורת שכר, רווח או תמורה אחרת. משרה פנויה מוגדרת כמשרה שאינה מאוישת או שעתידה להתפנות בקרוב, או משרה חדשה שנוצרה והמיועדת לאנשים מחוץ לארגון ושעבורה המעסיק מחפש עובדים באופן פעיל. שיעור המשרות הפנויות מתייחס ליחס שבין מספר המשרות הפנויות במשק לבין נפח התעסוקה הכולל במשק, כלומר, מספר המשרות הפנויות מחולק בסכום של מספר המועסקים והמשרות הפנויות.

שיעור העניים ירד ב-18.8% בארבע שנים - זו המסקנה האופטימית העולה (יום ה', 14.10.10) מסקירת מצב העניים בישראל של "מכון ירושלים לחקר שווקים". הסקירה מציינת כי קובעי המדיניות מנסים לטפל בבעיית העוני בלי הכלים המאפשרים להבין את פרטיה, משום שעד כה לא התפרסם שום דוח על מצבם של העניים עצמם. הכלכלן ירדן גזית ממכון ירושלים בדק את מצב העניים לאורך 10 שנים, וקבע כאמור כי תחולת העוני המוחלט לפי נפשות (המוגדר על-ידי בנק ישראל כשיעור הנפשות שהכנסתן הריאלית נמוכה מקו העוני ב-1997) ירדה מ-18.1% בשנת 2004 ל-14.7% בשנת 2008, ירידה של 18.8% בארבע שנים בלבד. ירידה זו חלה גם בקרב ערבים וחרדים, שתיים מהקבוצות העניות ביותר בחברה הישראלית. 14.7% מהנפשות מוגדרות עניות לפי המדד הקבוע, לעומת 23.7% לפי מדד הפערים החברתיים המתפרסם על-ידי הביטוח הלאומי. הדבר אומר כי 9% מאוכלוסיית ישראל, כ-600,000 איש, אשר מהווים כ-38% מאלה המוגדרים עניים על-ידי דוח הפערים של הביטוח הלאומי, לא היו מוגדרים כך ב-1997, והם מוגדרים עניים רק בגלל העלייה ב"קו העוני" של הביטוח הלאומי בשנים 2008-1997. גם נתוני המוסד לביטוח לאומי ממחישים את הנקודה הזו. לפי נתוני דוח הפערים של הביטוח הלאומי, ההכנסה הפנויה הריאלית לנפש בחמישון התחתון גדלה ב-8.2% בשנים 2008-2002. במלים אחרות, למשפחה ענייה בשנת 2008 (משפחה א') הייתה הכנסה הגבוהה ב-8.2% מזו של משפחה ענייה בשנת 2002 (משפחה ב'). משפחה א' המוגדרת היום כענייה, הייתה נחשבת אך לפני שש שנים לחלק ממעמד הביניים. הווה אומר, מצבם של חלק מעניי ישראל השתפר מאוד בשנים אלו. ירידה של 23% בעוני לפי היכולת לרכוש סל מוצרים בסיסי לפי היכולת לרכוש סל צרכים חיוניים, מדד אשר פותח על-ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בהתבסס על מדדים דומים למדידת עוני בקנדה ובארה"ב, תחולת העוני ירדה מ-28.3% ל-21.8% בשנים 2008-2003. זוהי ירידה של 23% בשיעור המשפחות אשר הכנסתן אינה מאפשרת להם לרכוש סל צרכים חיוניים הכולל מזון, דיור, חינוך, תחבורה ומוצרים אישיים. נתון זה מייצג נאמנה את מצבן של השכבות החלשות, כיוון שהוא מראה אלו מוצרי יסוד הם יכולים להרשות לעצמם לקנות. הנתון מראה כי בחברה הישראלית יותר ויותר אנשים מקבלים שכר המאפשר לא רק לענות על צרכיהם הבסיסיים, אלא גם לחסוך וגם להוציא על רכישת מוצרים נוספים. מדובר על כ-450,000 איש שנוספו לקבוצה אשר משתכרת יותר מעלות סל המוצרים הבסיסי. בבחינת שיעורי בעלות על מוצרים בני קיימא, עולה כי שיעור הבעלות על מכשיר סלולארי בקרב משקי בית בעשירון התחתון עלה מ-52.3% ל-80.3% בשנים 2008-2001, שיעור משקי הבית בעשירון התחתון עם מנוי לאינטרנט עלה מ-2.5% ל-27.6% ושיעור הבעלות על מחשב ביתי בעשירון התחתון עלה מ-23.3% ל-49.3%. שיעורי הבעלות על מיקרוגל, מכשיר DVD, מזגן, מייבש כביסה ומוצרים נוספים עלו באופן ניכר. עלייה של 12.5% נרשמה בשיעור הבעלות על דירה בעשירון התחתון, כך שגם בתחום הדיור השתפר מצבם של העניים, ע"פ הסקירה. שיעור הבעלות על דירה בעשירון התחתון לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית עלה מ-36.7% ל-41.3% בשנים 2008-2001. מדובר במשפחות הנמצאות מתחת לקו העוני אשר בבעלותן דירה. זוהי עלייה של 12.5% בשיעור המשפחות העניות אשר בבעלותן דירה. עלייה זו התרחשה במקביל לעלייה במחירי הדירות, ועל כן היא מרשימה אף יותר. העניים בריאים יותר גם בתחום הבריאות ישנו שיפור במצבם של העניים. האוכלוסיה הערבית מהווה כ-20% מאוכלוסיית המדינה, וכמחציתה מוגדרת ענייה (חלקם של העניים הערבים בכלל העניים הוא כשליש). בשנים 2009-2001 עלתה תוחלת החיים הממוצעת של נשים ערביות בלידה ב-2.9 שנים, מ-77.8 ל-80.7. אצל נשים יהודיות עלתה תוחלת החיים ב-2.3 שנים, מ-81.6 ל-83.9. אצל גברים ערבים עלתה תוחלת החיים ב-1.8 שנים, מ-74.5 ל-76.3. אצל גברים יהודים עלתה תוחלת החיים ב-2.6 שנים, מ-77.9 ל-80.5. שתי הקבוצות נהנו אפוא מעלייה ניכרת בתוחלת החיים בזמן קצר יחסית.

"הקרן לעסקים קטנים" אישרה ברבעון השלישי של שנת 2010 מספר שיא של 340 הלוואות בסכום של 88 מיליון שקלים. כך מסר אתמול (ד', 13.10.10) משרד האוצר. מדובר במספר הגדול ביותר של הלוואות שאושרו לרבעון מאז החלה הקרן את פעילותה בשנת 2003, וזאת למרות מיעוט ימי העבודה בחודש ספטמבר. "הקרן לעסקים קטנים", הוקמה במטרה להעניק אשראי לעסקים קטנים בעלי יכולת החזר אשר מתקשים בהשגת מימון בנקאי. הקרנות אשר פועלות כיום בבנק אוצר החייל, בבנק מרכנתיל ובבנק הבינלאומי מאפשרות לבנקים להעמיד הלוואות לעסקים קטנים אשר גובה המחזור השנתי שלהם הוא עד 22 מיליון שקלים. על-מנת להקל על הלווה, מעמידה המדינה בטוחה להלוואה בהיקף של 70% ובכך מקלה עליו בקבלת אשראי למימון פעילות העסק. בשנת 2009 ניתנו 972 הלוואות בסכום של 293 מיליון שקלים, כאשר עד כה בשנת 2010 העניקה הקרן 966 הלוואות בסכום של 261 מיליון שקלים. מבין הסיבות העיקריות לעלייה בביקוש לאשראי בעזרת הקרנות בערבות מדינה, ניתן למנות את ההתעוררות העסקית של המשק, השיפור בהכנסות וברווחים של עסקים קטנים והגברת קצב מתן האשראי בבנק מרכנתיל דיסקונט. כמו-כן, במהלך השנה האחרונה, אישר החשב הכללי הקלות משמעותיות בקרן אשר תרמו לעלייה נוספת במספר ההלוואות. מדובר באישור להלוואה נוספת לאחר פירעון מחצית סכום ההלוואה, הגדלת סכום ההלוואה המקסימלי ל-750 אלפי שקלים והרחבת המסלול המהיר ל-100 אלפי ש"ח. שר האוצר, יובל שטייניץ, ציין כי "הקרן לעסקים קטנים היא חלק בלתי נפרד ממגוון הכלים שהפעילה הממשלה במסגרת ההתמודדות עם משבר האשראי. הצלחת הקרן בתמיכה בעסקים מוכיחה כי הממשלה הצליחה לסייע בתקופת המשבר במידה הנכונה והאפקטיבית. ההלוואות שנתנה הקרן בגיבוי הממשלה סייעו ליצירת מקומות עבודה נוספים, לצד שימור פעילות קיימת, ואנו מברכים על כך". החשב הכללי שוקי אורן הוסיף "אני רואה בקרן לעסקים קטנים בערבות המדינה כלי חשוב ומשמעותי בהמרצת המשק וסיוע לעסקים הקטנים בישראל. הקרן לעסקים קטנים הוקמה על-מנת לפתור כשל שוק מתמשך בתחום האשראי לעסקים קטנים ועידוד יזמות והקמה של עסקים חדשים. השינויים שביצענו בקרן במהלך השנתיים האחרונות מוכיחים את מחויבות הממשלה לנושא".

במעמד שר התעשיה והמסחר הרוסי ויקטור חריסטנקו חתמו השבוע (יום ג', 12.10.10) מנכ"ל התעשיה האוירית, יצחק ניסן, ומנכ"ל התאגיד התעשייתי הרוסי הענק "אובורונפרום", אנדריי ראוס, על הסכם למכירת מל"טים ומכלולי מל"טים ושירותים אחרים ל"אובורונפרום". העסקה תתחיל להתבצע במהלך 2011. בתום האירוע מסרו המנכ"לים של התע"א ואובורונפרום כי "זהו צעד גדול להרחבת שיתוף הפעולה בין התע"א הישראלית לתעשיה הרוסית, הסכם זה גם ירחיב את היחסים המדיניים בין ישראל לבין רוסיה. התע"א גאה בעובדה שהרוסים בחרו במוצרים וטכנולוגיה של התע"א ואנחנו שמחים על שיתוף הפעולה". מנכ"ל התע"א יצחק ניסן הוסיף ואמר: "אנחנו מקווים להרחיב את השת"פ לנושאים נוספים בשוק האזרחי ובאנרגיה ירוקה".

ועדת העבודה והרווחה אישרה (יום ד', 13.10.10) את ההמלצות לשינוי נוסחת הקצאת מקורות המימון של קופות החולים (קפיטציה). משרדי הבריאות והאוצר פנו לוועדה עם נוסחה חדשה לחישוב כספי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי המחולקים לקופות החולים. הם ביקשו להתחשב בגיל המבוטח, ולתת משקל רב יותר למבוגרים וזקנים וכן לתינוקות בשנתם הראשונה. כמו-כן, הם ביקשו לשים דגש על מקומם הגיאוגרפי של המבוטחים, מה שאומר שככל שהקופה נוכחת יותר באזורי פריפריה, כך תתוקצב יותר. הדבר אמור ליצור תחרות על מבוטחים תושבי הפריפריה. באמצעות החלוקה החדשה יועברו כ-350 מיליון שקלים לקבוצת הגיל 0-14 וכן לקבוצת הגיל 55 ומעלה. המהלך יוסיף כ-150 מיליון שקלים לתקציב קופת חולים כללית, 15 מיליון שקלים לקופת חולים מכבי ו-8 מיליון שקלים לקופת חולית לאומית. תקציב קופת חולים מאוחדת יופחת ב-22 מיליון שקלים. התקנות ייכנסו לתוקף ב-1 בנובמבר 2010. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: "מדובר במהלך חשוב שנועד לטפח את הפריפריה, בהמשך למדיניותי לחיזוק הפריפריה המתבטאת גם בחלוקת מכשירי MRI ובהקמת מכון רדיותרפיה בצפת". לעומתו, נציג האגודה לזכויות האזרח טען כי "קריטריון הפריפריה בתחשיב הוא מעוות, מכיוון שהוא מתבסס על מקום גיאוגרפי בלבד. כך יוצא שעיר כמו לוד לא תזכה בתוספת כספית בשל מקומה במרכז הארץ, בעוד היישוב המבוסס עומר כן ייכלל במדד, בשל הימצאו בדרום הארץ".

בשנת 2009, ההוצאה הממוצעת לתצרוכת למשק בית בחמישון העליון הייתה 20,335 ש"ח לחודש - פי 2.7 מההוצאה בחמישון התחתון, אשר עמדה על 7,634 ש"ח לחודש. כך עולה (יום ב', 13.9.10) מסקר הוצאות המשק של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הפער דומה לזה שנרשם בשנת 2008, ומדובר בגידול לעומת הפער שנרשם בשנת 2007, אז הוא עמד על-פי 2.5. פערים גדולים בין החמישון התחתון לעליון נמצאו בהוצאה על תחבורה ותקשורת, על שירותי הבריאות ועל חינוך, תרבות ובידור. בחמישון התחתון הוציאו 1,050 ש"ח לחודש בממוצע בשנת 2009 על שירותי תחבורה ותקשורת, בהשוואה ל-4,560 ש"ח בחמישון העליון - כלומר פי 5. בבריאות הוציאו המשתייכים לחמישון התחתון רק 356 ש"ח לחודש בהשוואה ל-1,084 ש"ח בחמישון העליון - פי 3. על חינוך, תרבות ובידור הוציאו 814 ש"ח לחודש 20% מהעניים ביותר בישראל, בהשוואה ל-2853 ש"ח - פי 3.5 - אותם הוציאו 20% העשירים ביותר. פערים קטנים יחסית בהוצאות בין החמישונים נמצאו בסעיפי המזון (פי 1.6) וההלבשה וההנעלה (פי 2). את הפער הקטן כאן ניתן להסביר במספר הנפשות הגבוה שנמצא בחמישון התחתון (4.1 נפשות בממוצע בחמישון התחתון בהשוואה ל-2.7 נפשות בממוצע בחמישון העליון) ובכך שסעיפי הוצאה אלו מייצגים צרכים בסיסיים. בחמישון התחתון כמעט מחצית מההוצאה לתצרוכת מופנית למזון ולדיור. בנוסף, בחמישון התחתון אחוז ההוצאה על המזון מתוך הסל הוא הגבוה ביותר (23.7%) גם ביחס למרכיבי הסל האחרים באותו חמישון וגם ביחס לחמישונים האחרים. שלא במפתיע, ככל שמשק בית נמצא בעשירון גבוה יותר, כך שכיחות המוצרים בו גבוהה יותר. ההבדלים המשמעותיים באחוזי הבעלות על מוצרים בני קיימה בין העשירונים הראו כי ל-73.2% ממשקי הבית בעשירון העליון יש מדיח כלים, בהשוואה ל-5.8% בלבד בעשירון התחתון. המדיח הינו המכשיר החשמלי שהכי נדיר יהיה למצאו בביתם של בני העניים לעומת שכיחותו הרבה בקרב בני העשירים. ל-69.1% ממשקי הבית בעשירון העליון יש מייבש כביסה, בהשוואה ל-19.8% בעשירון התחתון. המכונית היא אמצעי התחבורה הנפוץ והכמעט מובן מאליו בקרב בני העשירון העליון: ל-93.6% מהם יש כלי רכב אחד לפחות בהשוואה ל-24.6% בלבד ממשקי הבית בעשירון התחתון. למרות שבעשירון העליון יש פחות נפשות בממוצע במשק בית בהשוואה לממוצע בעשירון התחתון, אחוזי הבעלות על שני מוצרים בני קיימה ויותר גבוהים בעשירון העליון בהשוואה לעשירון התחתון: בעשירון העליון ל-70.4% ממשקי הבית יש שתי טלוויזיות ויותר, בהשוואה לעשירון התחתון בו ל-18.2% ממשקי הבית יש שתי טלוויזיות ויותר. כמו-כן, ביותר ממחצית (50.9%) ממשקי הבית בעשירון העליון יש שתי מכוניות ויותר בהשוואה לאחוז זניח ביותר של 1.4% בעשירון התחתון. בעשירון העליון לכמחצית (49.4%) ממשקי הבית יש שני מחשבים ויותר בהשוואה ל-6.3% בלבד בעשירון התחתון. פערים משמעותיים אלו בין העשירונים אינם באים לידי ביטוי בנוגע לבעלות על טלפונים ניידים שלגביהם הפער קטן יותר: ל-99% ממשקי הבית בעשירון העליון יש טלפון נייד אחד לפחות לעומת 83% ממשקי הבית בעשירון התחתון. שני המוצרים בהם אחוז הבעלות גבוה יותר במשקי בית הנמצאים בעשירון התחתון לעומת העשירון העליון הם תנור משולב לבישול ואפיה (26.2% בעשירון העליון לעומת 57.6% בעשירון התחתון) וצלחת לווין (3.3% בעשירון העליון לעומת 31.7% בעשירון התחתון). ההוצאה הממוצעת של משק בית גדלה ב-2009 ב-2% ההוצאה הממוצעת למשק בית על מצרכים ושירותים, הסתכמה בשנת 2008 ב-13,009 ש"ח לחודש. הוצאה זו גבוהה ב-2% במונחים ריאליים, בהשוואה להוצאה לתצרוכת בשנת 2008, אשר עמדה על 12,342 ש"ח לחודש. ההוצאה הכספית למשק בית (ההוצאה ללא שירותי דיור ומכוניות) הסתכמה ב-9,914 ש"ח לחודש - עלייה ריאלית של 1.2% בהשוואה ל-2008. מרכיבי הסל העיקריים בהוצאה המשפחתית בשנת 2008 היו הוצאות בעבור דיור, תחבורה ותקשורת, מזון וחינוך, תרבות ובידור. בעבור דיור הוציאה משפחה בישראל כ-3,168 ש"ח בממוצע לחודש - כ-24.4% מהסל. על תחבורה ותקשורת הוציא הציבור 2,485 ש"ח בממוצע לחודש - 19.1% מהסל. על מזון, כולל ירקות ופירות, הוצאו 2,120 ש"ח לחודש, שהם 16.3% מהסל, ועל חינוך, תרבות ובידור, הוציאה משפחה ישראלית 1,812 ש"ח לחודש בממוצע - 13.9% מסל המצרכים והשירותים הכולל. בכל סעיפי ההוצאה נרשם גידול בהוצאות, למעט ירידה קלה בלבד בהוצאות המזון (ללא שקלול הירקות והפירות), ובהוצאות ההלבשה וההנעלה. הגידול הניכר ביותר בהוצאות נרשם בסעיפי הדיור (12.1% גידול) ובהוצאות על חינוך, תרבות ובידור (14% גידול).

עובדי נמל התעופה בן-גוריון שבו לעבודתם. יושב-ראש הוועד קיבל אחר-הצהריים (יום ב', 13.9.10) את המכתב המיוחל החתום בידי משרד האוצר, ומיד הורה לעובדים לשוב לעבודתם. הפקק שנוצר בשעות השביתה צפוי להשתחרר רק בשעות הלילה המאוחרות. ועד עובדי נמל התעופה בן-גוריון הודיע מוקדם יותר כי יאפשר חלוקת מזוודות לנוסעים הנוחתים בנמל התעופה בן-גוריון, במטרה להקל על העומס שהצטבר במקום. למרות ההקלות, העובדים הודיעו כי הם ממשיכים ביתר העיצומים וכי לא יאפשרו המראות מטוסים. כל הטיסות ללונדון, לקהיר, לז'נבה, ללרנקה ולאיסטנבול בוטלו לחלוטין. הטיסות לפריז, לקייב, לוינה, לברלין, לטורונטו, למוסקבה, לרומא ולאמסטרדם מוגדרות נכון לעת עתה כ"מעוכבות". ההחלטה על ההקלות התקבלה בעקבות הסכמה אליה הגיעו ועד העובדים עם משרד האוצר ורשות שדות התעופה בנוגע לכספי הפנסיה של העובדים. סלע המחלוקת שנותר על הפרק נוגע לתוכניות הפיתוח העתידיות של רשות שדות התעופה. גורמים במשרד האוצר טענו כי סירובו של שר התחבורה, ישראל כ"ץ, לדון בתוכניות אלו, מונע את סיומה של השביתה. מהסתדרות העובדים נמסר כי "המחלוקת שנותרה אינה קשורה למאבק העובדים וכי מדובר בניסיון מחטף של משרד האוצר". בתוך כך, ועדת הכספים של הכנסת תקיים מאוחר יותר היום דיון מיוחד בעקבות השביתה, במידה שהיא לא תסתיים בזמן הקרוב. יושב-ראש הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר כי יש לדון בהשלכות העיצומים בעקבות הנזקים הכבדים שכבר נגרמו. בעקבות השביתה, שהוכרזה ב-09:00 בבוקר, מטוסים שטרם הוכנו לא המריאו, מזוודות לא פורקו מבטן המטוס ולא מוינו, והבידוקים על הקרקע התנהלו בעצלתיים עד שהופסקו לחלוטין. מטוסים שהוכנו כבר להמראה - יצאו לדרכם. בסה"כ, תוכננו לעבור היום בנתב"ג 194 טיסות. כאמור, השביתה באה אל קיצה.

בתום סכסוך עבודה ממושך ב"לגין אחזקות" של קיבוץ יגור, ההסתדרות בחיפה חתמה לקראת ערב ראש השנה על הסכם קיבוצי לפיו העובדים יקבלו תוספת של כ-5% לשכרם. בהסכם נקבע כי העובדים בהסכם קיבוצי יקבלו תוספת שכר מפעלית משוכללת של כ-5% ודמי הנופש השנתי שכל עובד יקבל יועלו ל-1,300 ש"ח. תוספת השכר המפעלית תחל מתחילת ינואר 2010. כמו-כן, תפריש החברה עבור כל עובד 2.5% לקרן השתלמות. בנוסף, העובדים יהיו זכאים לקבל גם דמי מחלה על-פי החוק. תוקפו של הסכם זה - עד סוף שנת 2010, והעובדים התחייבו לשמור על שקט תעשייתי בתקופת ההסכם. לגין אחזקות פועלת בעיקר באמצעות שתי חברות-בנות - "לגין אריזות", המייצרת פחיות שימורים ואריזות מזון ו"לגין טובופלסט", הנחשב לאחד המפעלים הגדולים בישראל לייצור שפופרות למגזר הקמעונאי. בלגין אחזקות מועסקים כ-260 עובדים בהסכם עבודה קיבוצי ועוד כ-100 עובדים הם חברי קיבוץ יגור. לשתי החברות הנהלה משותפת וועד עובדים משותף. יחסי העבודה המעורערים בלגין נמשכו, לסירוגין, בשנתיים האחרונות, והגיעו לשיאם בהכרזת סכסוך עבודה ושביתה על-ידי האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות במרחב חיפה, שנמשכה מאז חודש מאי השנה. מתחילת שנת 2009, אחרי המשבר הכלכלי במשק, החלו סכסוכי עבודה בחברה, ונוצר אי-אמון בין ההנהלה לבין ועד העובדים, דבר שחייב את מתי ונונו ורפי מסט, נציגי האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות במרחב חיפה, לטפל בסכסוכי העבודה בחברה באופן תדיר, ובפרקי זמן ממושכים. זאת, עד אשר במאי השנה הוכרז כאמור סכסוך העבודה והעובדים אף נקטו בנשק השביתה בפרקי זמן קצרים. העובדים הוחזרו לעבודה רק בסיוע נציגי ההסתדרות. בחודשים האחרונים החלה התאוששות גדולה, בעיקר במפעל "לגין טובופלסט", ש-90 אחוזים מתוצרתו מיועדים לייצוא והוא מגלגל הכנסות של כ-100 מיליון ש"ח בשנה. אחד הגורמים המרכזיים לחתימה על הסכם העבודה הקיבוצי הוא כניסתו של משה ינאי כשותף ב"לגין טובופלסט". ינאי רכש 50% מהחברה. כמו-כן, החברה מתכננת מהלכים אסטרטגיים נוספים. על-מנת לסגור את הסכם העבודה הקיבוצי נדרשה התערבות אישית של דורון סת, יו"ר מועצת המנהלים של "לגין אחזקות", במו"מ מול רפי מסט. רפי מסט אמר בתגובה: "חשיבותו של ההסכם בכך שהוא מעניק סוף-סוף שקט תעשייתי במקום עבודה שידע סערות רבות במערכת יחסי העבודה וכי ההסכם מבהיר, אחת ולתמיד, את זכויות העובדים, מרכיבי השכר, ובעיקר, גם את התגמול העתידי של העובדים - בהתאם לרווחים של החברה". ברוך זלץ, יו"ר ההסתדרות במרחב חיפה, הדגיש כי "כעת חשוב להיכנס כבר עכשיו למו"מ על הסכם עבודה עתידי, מעבר לשנת 2010, על-מנת ליצור רצף של שקט תעשייתי ויציבות במקום עבודה בעל פוטנציאל עסקי גבוה להתפתחות".

שר האוצר, יובל שטייניץ, קרא לעובדי רשות שדות התעופה להפסיק את שביתתם ולחזור לעבודה סדירה למען אזרחי ישראל ולמען כלכלת ישראל. "אני חושב שהשביתה הזו פוגעת באזרחי ישראל והיא מיותרת במיוחד בתקופת החגים. אני קורא לעובדי רשות שדות התעופה להפסיק את השביתה ולחזור לעבודה סדירה למען אזרחי ישראל וכלכלת ישראל", אמר בכינוס השנתי לעסקים קטנים ובינוניים שמתקיים בתל אביב. לדברי שטייניץ, העיקרון שאין לפגוע בכספי הפנסיה של העובדים לאור החלטת בית המשפט מקובל על האוצר ועל הממשלה. "הבהרנו לעובדים שאין כל כוונה לפגוע בכספים שנחסכו ואני מתחייב על כך גם עכשיו. ממשלת ישראל אף מתכוונת להגיש ערעור על החלטת בית המשפט ובעיני החלטה זו אינה סוף פסוק", אמר. שר התיירות לשטייניץ: הורה על מו"מ הוגן ושקוף שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, פנה אל שר האוצר, יובל שטייניץ וביקש ממנו להורות לפקידי האוצר להיכנס למשא-ומתן אינטנסיבי, הוגן ושקוף עם עובדי רשות שדות התעופה על הזכויות הפנסיוניות כפי שהוגנו בהתחייבויות השלטוניות בשנים הקודמות,זאת כדי להפסיק את השבתת נמל התעופה הלאומי. במכתבו ציין השר כי בימים אלו נמצאת תעשיית התיירות בשיאה של שנת התיירות הטובה לישראל מאז ומעולם. "השלכותיה של שביתה, דווקא בתקופה זו, על התיירות הנכנסת לישראל, משמעותית ביותר בטווח הקצר, כשהיא גורמת לעוגמת נפש לתיירים ולנוסעים הנאלצים להמתין שעות רבות טרם כניסתם ויציאתם מן הארץ, ובטווח הארוך, כשתפגע בתדמיתה של ישראל כמדינת תיירות איכותית ומקבלת פנים", כתב. "מיותר לציין", הוסיף השר כי "בימים אלו הופך כל תייר לנכס, המבטיח את הכנסתם של רבים המועסקים בענף". שר התיירות הורה לתגבר את פעילותה של לשכת משרד התיירות באולם בנתב"ג למתן סיוע פרטני לתיירים.

נשיא התאחדות המלונות בישראל, אלי גונן, קרא (יום ב', 13.9.10) לממשלה וליו"ר ההסתדרות, עופר עיני לעצור מיד את השביתה "הפרועה והמזיקה", כלשונו, בנמל התעופה בן גוריון. "דווקא בשיא עונת התיירות, כאשר הנתונים לגבי התיירות הנכנסת מראים על פריחה ושגשוג, פותחים עובדי הרשות בשביתה פרועה, שיוצרת כאוס מוחלט בדרכי הגישה לישראל וממנה", טען. לדבריו, מדובר במסר בעייתי ללמעלה מ- 90,000 אנשי תעשיית התיירות, מהם כ-32,000 עובדי מלונות ישראל, אשר פרנסתם תלויה בתיירים המגיעים לישראל. "כעת שמי הארץ נסגרים למשך זמן לא ידוע? איזה מסר שלילי זה לסוכנויות הנסיעות בחו"ל, שאנחנו כל כך מתאמצים לשכנעם שישראל היא ארץ נהדרת לתיירים?", תמה. "אני קורא לממשלה וליו"ר ההסתדרות לגלות אחריות ולעצור את השביתה בנתב"ג. אני מבקש מעובדי רשות שדות התעופה ומכל גורם, שעשוי להשפיע, לחשוב על טובת כלל עובדי תעשיית התיירות, לבטל את השביתה שמזיקה לתדמית ישראל בעולם, ולהגיע להסכמים בדרך אחרת", הוסיף.

ועד עובדי נמל התעופה בן-גוריון הודיע (יום ב', 13.9.10) על שביתה החל מן השעה 9:00 בבוקר. במסגרת השביתה לא ימריאו מטוסים מנמל התעופה הבינלאומי של ישראל והעובדים לא יפרקו את המזוודות מן המטוסים שמגיעים לישראל ולא ימיינו אותן. כמו-כן לא יתנהלו בידוקים על הקרקע. בוועד הסבירו כי ההודעה על השביתה, שאמורה הייתה על-פי התכנון הראשוני להתקיים בעיצומו של ראש השנה, הגיעה בעקבות פיצוץ בשיחות בין נציגי הוועד לנציגי משרד האוצר ומשרד התחבורה, בנושא הבטחת כספי הפנסיה של העובדים. מרשות שדות התעופה נמסר כי גם הבוקר נמשכים המגעים בין ראשי משרדי התחבורה והאוצר - מנכ"ל משרד התחבורה וראש אגף התקציבים באוצר - עם ראשי רשות שדות התעופה ונציגי ועד העובדים. במטרה למצוא פתרון לסוגיית כספי הפנסיה. לטענת העובדים, במסגרת הסכם קיבוצי שנחתם לפני כשנתיים בין האוצר לבין העובדים אמורים היו כספי הפנסיה להישמר בקרן חיצונית אך עד כה הדבר לא נעשה. בתוך כך החלו במשרד ראש הממשלה לבחון את ההשלכות של שביתת עובדי נתב"ג על יציאתו לפסגה המדינית בשארם א-שייח מחר. בלשכת ראש הממשלה ציינו כי אם השביתה לא תסתיים עד אז ייצא ראש הממשלה למצרים בטיסה שתצא מבסיס צבאי או בדרך חלופית אחרת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע (יום ד', 13.10.10) על הקמת וועדה בנוגע להגברת התחרותיות במשק. בראש הוועדה יעמדו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, ומנכ"ל משרד האוצר, חיים שני. הוועדה תגיש המלצותיה לראש הממשלה, לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל בתוך ארבעה חודשים. חברי הוועדה הם רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים; פרופ' זוהר גושן, יו"ר הרשות לניירות ערך; ד"ר אודי ניסן, הממונה על התקציבים באוצר; עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים-פיסקאליים; פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון; רונית קן, הממונה על הגבלים עסקיים וד"ר קרנית פלוג, מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל. הוועדה תמליץ לממשלה על צעדי המדיניות הנדרשים, לרבות תיקוני חקיקה וצעדים אופרטיביים, להתמודדות עם שאלת מבנה האחזקות במשק. מטרת הוועדה להשיג מספר יעדים: שיפור בהבטחת הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור והגנה על כספי המשקיעים בחברות ציבוריות; שיפור ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית בכלל והמערכת הבנקאית בפרט והגברת התחרותיות והיעילות בפעילות המשקית. לאור השינויים המבניים במשק ומסגרת ההסדרה והפיקוח הקיימים, תבחן הוועדה צעדי מדיניות אפשריים, בכלל צעדים לחיזוק הממשל התאגידי בחברות ציבוריות ואת סוגיית השליטה של חברות ריאליות בחברות פיננסיות, בהמשך להמלצות ועדת ברודט משנת 1995, ובהתחשב גם בסטנדרטים המקובלים בעולם. כמו-כן, תבדוק הוועדה את תחולת מדיניות ההגבלים העסקיים ואת סוגיית הגבלת השליטה בחברה ציבורית באמצעות מבנה החזקות פירמידאלי (לרבות באמצעות מיסוי של פעילות הנעשית בתוך הקבוצה העסקית והגברת הזיקה הישירה בין השליטה לאחזקה בחברות המסונפות) ושימוש בהחזקות צולבות. הוועדה אף תבחן את הקשחת התנאים עבור קבוצות עסקיות לרכישת נכסים ממשלתיים וקבלת רישיונות וזיכיונות. ראש הממשלה ציין עם ההכרזה על הקמת הוועדה כי "נושא התחרות במשק מעסיק אותי כבר שנים רבות. השאלה המרכזית היא כיצד אנחנו מגבירים את התחרותיות במידה הראויה, ובאופן שיעודד את הצמיחה והיציבות במשק, יגדיל את השוויון בחלוקת ההכנסות ויביא להקצאת מקורות שוויונית יותר ולרמת סיכון נמוכה יותר ליזמים ומשקיעים".

וועדת השרים לענייני חקיקה אישרה (יום ד', 13.10.10) את פיצול סעיפי חוק ההסדרים שעליהם הוסכם בין האוצר לבין הכנסת, לראשונה מאז נחקק בשנת 1985. בשבועות האחרונים התקיימו מגעים אינטנסיביים בין צוותי האוצר והכנסת. בראש צוות הכנסת עמד היועמ"ש לכנסת, עו"ד איל ינון, ובראש צוות האוצר ראש אגף התקציבים ד"ר אודי ניסן. הצוותים הגיעו להבנות על הוצאת שורה של רפורמות ושל חקיקה עוקפת כנסת. ואלו עיקרי הסיכומים בין יו"ר הכנסת לאוצר, שקיבלו היום את אישורה של ועדת השרים לענייני חקיקה. להלן רשימת הנושאים שפוצלו: שורה של רפורמות משמעותיות שיפוצלו מהחוק, בהן נדרש דיון ציבורי רחב: הבראת השידור הציבורי, הרחבת ספקי השירות באינטרנט, הסדרה ורישוי בתחבורה הציבורית, הרחבת סמכות האכיפה של הממונה על שוק ההון, דיווח מקוון חודשי, הרחבת סמכויות מערך הפיקוח העירוני, המצאות בעלות אופי ביטחוני וביטול מס מופחת לספורטאים זרים. תוכנית ויסקונסין ("אורות לתעסוקה"): הממשלה ביקשה לחוקק מחדש את התוכנית לאחר שפקעה הוראת השעה שמכוחה פעלה באפריל השנה, בנוסח שהיה בתוקף ערב פקיעת הוראת השעה בשילוב תיקונים שהוגשו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות במסגרת חוק ההסדרים הקודם. בכנסת הנוכחית התנגדה ועדת העבודה של הכנסת להארכת תוקף התוכנית, והבאתה להצבעה נועדה לעקוף את הוועדה. תיקוני חקיקה הקשורים להליך המשפטי, בהם בתחומי הוצאה לפועל, חילוט רכוש, ערעורים אזרחיים (דיון בפני שופט יחיד במחוזי על כל סכום תביעה) וניוד תיקים. בין הנושאים הנמצאים בעיצומם של דיונים בוועדות, ושהאוצר ניסה לעקוף בחקיקת בזק, בניגוד לעמדת יו"ר הכנסת: הפעלת נתיב מהיר בכניסה לתל אביב. מדובר בהצעת חקיקה שעוקפת את ועדת הכלכלה, שכבר דנה בנושא. מוצע להסדיר את הנושאים הנדרשים להפעלת הנתיב המהיר בהתבסס על טיוטת תקנות שהוגשו לאישורה של הוועדה. בנוגע לקנסות מנהליים בעקבות הונאות של הביטוח הלאומי, פוצל העניין מחוק ההסדרים הקודם וכעת הוא מונח על שולחן ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מוצע לקבוע קנסות גבוהים למי שלא דיווח למוסד לביטוח לאומי על שינוי שיכול להשפיע על זכאותו לקיצבה, גמלה או זכות אחרת מכוח החוק. הממשלה התבקשה להביא הצעה מצומצמת ומידתית יותר, אך עד כה לא קיבלה הוועדה הצעה כזו. נושאים שיפוצלו מהחוק לאחר הקריאה הראשונה: מיגון וחיזוק מבנים, הרחבת היצע הדיור והעצמת הגביה ברשויות המקומיות. לא תבוטל חקיקה בחוק ההסדרים: חוק הדיור הציבורי, חוק הרשות לפיתוח התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים, ותיקון לחוק הרשויות המקומיות. בסך-הכל נוגע הסיכום ל-28 נושאים מבין 67 הנושאים שנכללו בהצעת חוק ההסדרים המקורית: 19 נושאים שפוצלו לחלוטין, ארבעה שיפוצלו לאחר הקריאה הראשונה, שלושה ביטולי חקיקה, ונושאים אחרים. מנגד, תומך ריבלין בהכללת נושא הגברת התחרות בענף הסלולר. נושא זה חיוני בעיניו, נערך בו כבר דיון ציבורי מקיף והוא מתעכב רק בשל לחציהם של בעלי ענין. יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, מסר בתגובה כי "הכנסת יכולה להתברך היום בהישג המהווה מפנה של ממש ביחסי הכנסת והממשלה. הכנסת הוכיחה, כי מהיום והלאה היא לא תשלים עם ניסיונות הממשלה להכניס בדרך האחורית רפורמות משמעותיות ללא דיון ציבורי, ולבטל בהינף יד חוקים שכבר נחקקו או שמצויים בעיצומם של דיונים בוועדות הכנסת. חוק ההסדרים איננו יכול להוות חוק משילות חדש". ריבלין בירך את רה"מ, שר האוצר וראש אגף התקציבים על שיתוף הפעולה וההבנה שגילו לדרישות הכנסת, ואמר כי "המחלוקת הייתה עקרונית ומהותית ונוהלה באופן ענייני. נפתחה תקופה חדשה בהתייחסות הממשלה והכנסת לחוק ההסדרים. הדברים הובנו ולאחר ויכוח לא פשוט הגענו להסכם חשוב. אין תפקידו של חוק ההסדרים להוות חוק משילות אלא לתמוך ביעדי התקציב. אני משוכנע שנפתחה תקופה חדשה, שבה חוק זה יהיה אך ורק חוק משלים לתקציב ולא להיפך. אם רוצה הממשלה לצרף רפורמה חשובה לחוק ההסדרים- מקובל הדבר, ובלבד שיתקיים בו דיון ציבורי". בנוסף, יו"ר הכנסת שיבח את ראשי וועדות הכנסת ובראשם את יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין, על שיצרו חזית אחידה בעניין זה מול האוצר והביאו להצלחתו של המאבק החשוב.

נוכח התפוצצות המשא-ומתן בין עובדי הבנק הבינלאומי לבין הנהלת הבנק, החליט (יום ד', 13.10.10) ועד העובדים, בראשותו של חנוך ליבנה, להשבית מחר את פעילות הבנק. בשלב זה הודיעו העובדים כי ההשבתה תימשך יום אחד ובמוצאי שבת יוחלט על המשך הצעדים. ביום שישי יעבוד הבנק כרגיל, כאשר ממילא פתוחים רק כ-20 סניפים ומרבית מחלקות ההנהלה המרכזית סגורות. לא ברור אם וועד מורשי החתימה והמנהלים יצטרף להשבתה. השבוע נערכו שתי ישיבות משא-ומתן בהשתתפות שני הוועדים אצל יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד אבי ניסנקורן. בשתי הישיבות לא חלה כל התקדמות ולמעשה מתוך כל הנושאים שבסכסוך, לא נפתר אף לא נושא אחד. מארגון העובדים נמסר כי "נציגי הנהלת הבנק, לרבות המנכ"ל, באים לישיבות המשא-ומתן ללא סמכות וללא מנדט לקבל החלטות". בהקשר זה ציין ליבנה בחוזר לעובדים: "גם לישיבה של אתמול בלילה הגיעה המנכ"ל והגיעו עוזריה כולל יועצה הארגוני ובפיהם הודעה - לא קיבלנו סמכות למסור סכום למו"מ. אנחנו קודם כל רוצים שהועדים יציעו לנו הקלות ניהוליות. (תרגום לעברית - בינו לא נתן לנו רשות לדבר)". יוזכר כי סכסוך העבודה בבנק פרץ עקב טענות על לחץ בלתי אפשרי ובלתי סביר שמופעל על עובדי הבנק בנושאי שיווק; מדיניות תגמולים מעוותת של ההנהלה אשר מפעילה מערכת דיפרנציאלית וחד-צדדית; הפרות סדרתיות של הסכמים על-ידי ההנהלה ובין היתר את הסכם ההצמדה לבנק לאומי; עומס עבודה; ניסיונות ההנהלה לפגוע בעבודה המאורגנת בבנק; העסקת סטודנטים בניגוד להסכמים ועוד. כאמור, אף אחד מהנושאים הנ"ל ומהנושאים האחרים העומדים על הפרק, לא נפתרו עד כה, לדברי הוועד. חנוך ליבנה, יו"ר ארגון עובדי הבנק הבינלאומי: "אנחנו נמצאים באותה נקודה כבר למעלה משנה. צדיק בינו לא 'משחרר חבל' לנציגי ההנהלה לפתור את הבעיות. בעל הבית עסוק במשחקי כבוד ולא מעניינים אותו העובדים או עתיד הבנק".

הלילה (א') בשעה 02:00 נכנס לתוקפו שעון החורף בישראל. בשעה 02:00 הוזזו מחוגי השעון שעה אחת אחורה. מעל 230 אלף איש חתמו על עצומה לאיחור השעון לאוקטובר. שר הפנים אליהו ישי טען מצידו כי קביעת השעון במתכונתו הנוכחית נעשתה בתקופתו של אברהם פורז משינוי כשר הפנים. אולם המציאות שונה - שעון הקיץ הוקדם בלחץ המפלגות הדתיות. הנימוק הרשמי היה צום יום הכיפורים, אך בפועל הסיבה האמיתית היא הפועלים שלא היו יכולים להתפלל שחרית בשל השעה המוקדמת מדי לתפילה. איש העסקים יוסי מימן "מתמרד" נגד הנהגת השעון החדש, והורה לחברות "גדות מיכליות" ו-"012 סמייל" שבבעלותו להמשיך לעבוד לפי שעון קיץ. עם זאת, בערוץ 10 שבבעלותו מתנהלים השידורים לפי שעון חורף. שעון הקיץ בישראל הוא מהקצרים בעולם ונמשך 170 ימים. בארה"ב ובאירופה יעברו לשעון החורף בעוד כחודש, סמוך מאוד לעונת החורף. בארה"ב נמשך שעון הקיץ 238 ימים. באירופה נמשך השעון מאמצע חודש מרס עד סוף אוקטובר.

חברת הביטוח מגדל מאחדת את מערך התפעול של סוכנויות ניהול ההסדרים הפנסיוניים והפיננסים שלה. כך הודיעו היום (א', 12.9.10) מנכ"ל מגדל, יונל כהן, ומנכ"ל מגדל אחזקות וניהול סוכנויות, אריה יוגב. ההסדר יחול על סוכנויות מבטח-סימון, שגיא יוגב, שחם וסוכנים נוספים. לשם כך הוקמה חברה חדשה, בניהולו של יוני קופרמן, שתעסוק בישום בקרה תפעולית ובסליקה של הסדרים פנסיוניים ופיננסיים. קופרמן, שהיה עד כה מנכ"ל חברת תמורה, הפעילה בנושאי פנסיה, עובר עתה לקבוצת מגדל. שם החברה לא נמסר, והיא תעסיק 400 עובדים, שרובם ככולם עובדים כיום בנושאים אלו בחברות קבוצת מגדל. החברה החדשה תטפל בחוזי פנסיה בהיקף של 8 מיליארד שקל. לדעת יונל כהן, הקמת החברה תאפשר למצות את העוצמה והיתרון לגודל של קבוצת מגדל ולמקד את עבודת סוכנויות הקבוצה ביעדן העיקרי - שיווק ההסדרים הפנסיוניים בהתאמה מלאה לצרכי הלקוחות. ביקורת חריפה על רפורמת בכר אריק יוגב, שהוא גם מנכ"ל מבטח-סימון, אמר כי החברה החדשה תפתח תהליכים תפעוליים אחידים ותשפר את השירות ללקוחות. יוגב מתח היום (א') ביקורת חריפה על צדדים שליליים של רפורמת בכר בשוק הפנסיה והפיננסיים. יוגב: "מאז רפורמת בכר ניחתו על הגורמים העוסקים בניהול הסדרים פנסיוניים ופיננסיים הוראות מאסדרות רבות, שגרמו לסרבול בעבודה, יצרו סחבת בטיפול בלקוחות והגדילו את ההוצאות, תוך פגיעה ברווחיות. הקמת החברה החדשה תסייע לנו לפתור בעיות אלו. אני מעריך, שחברות ביטוח אחרות ילכו בעקבותינו".

עובדי מחיש, חברת המחשבים של בנק מזרחי-טפחות, פנו (יום ג', 12.10.10) להסתדרות בבקשה להכריז על סכסוך עבודה בחברה. במחיש מועסקים כ-280 עובדים קבועים המנהלים את המחשוב בבנק. שביתה במחיש עלולה להשבית את פעילות הבנק. העובדים טוענים כי למרות שהם מקיימים מו"מ מזה תקופה ארוכה, הרי שמאז שנת 2005 לא נחתמו הסכמי שכר במחיש, ולעובדים משולמות מאז מקדמות בלבד. התוצאה לדברי העובדים היא שחיקה מצטברת בשכרם, כשמנגד, העובדים דורשים לחתום על הסכמי שכר משנת 2005 שיכילו את השינויים המפליגים שחלו מאז בשכר העובדים. בנוסף, דורשים העובדים לרענן את מודל ההצמדה המיושן לשכר הנהוג והמקובל בבנק המזרחי. העובדים אף טוענים כי השינויים הארגוניים החד-צדדיים, שמבצעת ההנהלה, פוגעים בזכויותיהם וכי קיימת הרעה מוחשית בתנאי עבודתם. בתוך כך, נערכה אתמול הצבעת אמון בוועד העובדים וזאת לאחר שמספר חברי ועד שהתפטרו, בעידוד ההנהלה, פעלו לפירוק ועד העובדים באמצעות החתמת עצומה, תוך שימוש באמצעים פסולים כמו איומים והבטחת טובות הנאה. הוועד הנוכחי בראשותו של חנן חסן זכה בתמיכה להמשך כהונתו ברוב של למעלה מ-80% מהקולות. יו"ר ועד עובדי מחיש, חנן חסן, ציין כי "כנראה שרק באמצעות הכרזה על סכסוך עבודה, תלמד ההנהלה שאנחנו לא נעמוד מנגד, שעה שהיא מנסה לרמוס את זכויותיהם הלגיטימיות של העובדים. לצערנו, עולה כי רק באמצעות מאבק בסיועה של ההסתדרות, נוכל לכונן יחסי עבודה הוגנים שבמסגרתם ההנהלה תכיר בזכויותינו". הנהלת מזרחי-טפחות מסרה בתגובה: "הודעת הוועד של מחיש היא תוצאה של חוסר האמון של עובדי החברה בוועד הנוכחי. עובדה היא, כי רק 88 מתוך כ-280 עובדי החברה הביעו תמיכה בוועד המכהן, והטענות המופיעות במכתב הוועד חסרות כל יסוד". לדברי הבנק, "הדבר הנכון היחיד הוא סירובה של ההנהלה להיכנע לדרישות הוועד להעניק הטבות שכר מיוחדות ובונוסים ייחודיים, רק לחברי הוועד. עמדה נחרצת זו לא תשתנה".

הסתדרות המורים הכריזה (יום ג', 12.10.10) על סכסוך עבודה מול מדינת ישראל. לדברי הסתדרות המורים, הסכסוך מקורו בהבעת הזדהות ותמיכה בדרישת הסתדרות העובדים הכללית במסגרת המו"מ המתנהל בימים אלה בין משרד האוצר לבינה, בסוגיית עדכון השכר במגזר הציבורי. ההחלטה באה על רקע ההסכם שנחתם ב-30 ביוני בין ההסתדרות הכללית לבין הסתדרות המורים, שקבע כי תינתן תמיכה הדדית של שני הארגונים הגדולים במשק - האחד במשנהו. ההסתדרות הכללית, בראשותו של עופר עיני, תעניק גיבוי מלא לכל מאבקי המורים להטבת שכרם, תנאי עבודתם, ביטחונם הסוציאלי וקידום מעמדם וזכויותיהם על-פי חוק, ואילו הסתדרות המורים קיבלה על עצמה לשתף פעולה עם ההסתדרות הכללית בעת סכסוכי עבודה, קיום הסכמי שכר ארציים וכיוצא בזה. מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, מסר בתגובה: "להסתדרות המורים יש אינטרס עליון בהצלחתה של ההסתדרות הכללית להשיג למגזר הציבורי תוספת שכר גבוהה ככל האפשר. כל תוספת שכר שתושג בגין מו"מ זה בין ההסתדרות הכללית לבין המדינה תחול גם על ציבור עובדי ההוראה".

חברת פלאפון זכתה במכרז שנערך על-ידי מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי, לאספקת שירותי תקשורת סלולר עבור כלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך וכן עבור גופים ציבוריים נוספים. כך הודיע (יום ג', 12.10.10) משרד האוצר. המכרז נערך לתקופה של שלוש שנים עם אפשרות להארכת ההתקשרות בשנתיים נוספות. חברת פלאפון סיפקה את השירותים לממשלה בעשר השנים האחרונות. מדובר במכרז הסלולר הגדול ביותר שנערך עד כה לאספקה של כ-75 אלף מכשירים, עם פוטנציאל גידול של עד 110 אלף מכשירים. המציעים אשר השתתפו במכרז נדרשו להציע מכשירים סלולריים התומכים בסנכרון מלא לדואר אלקטרוני, שירותי גלישה לאינטרנט בארץ ובחו"ל, דרישות לאבטחת מידע ועוד. כמו-כן, ניתנה התייחסות במכרז למכשירים עבור אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים כגון: מכשירים כשרים, מכשירים לבעלי מוגבלויות ולצרכים מיוחדים של גופים ביטחוניים. המכרז נערך באופן ממוכן על גבי רשת האינטרנט בשיטת "המכרז ההולנדי", תוך שימוש בתיאוריות מתקדמות מתורת המשחקים במכרזים. בשונה ממכרזים ממוכנים הנערכים בשיטת "מכרז אנגלי" בהם החלטות המציעים מושפעות מההצעה השנייה בטיבה, בשיטת "המכרז ההולנדי" המחיר עלה באופן הדרגתי אוטומטית על-ידי המערכת בפרק זמן קבוע עד שהתקבלה ההצעה הזוכה. התעריפים שנקבעו במכרז הם 7.1 אגורות לדקת שיחה מהמכשירים הניידים לכל היעדים ועלות של 10.9 אגורות למשלוח מסרון. בנוסף, הזוכה במכרז נדרש לספק הטבות נוספות של 2,000 דקות שיחה ו-350 מיסרונים חינם מדי חודש בין כלל מנויי הממשלה. להערכת כלכלני מינהל הרכש הממשלתי, התעריפים שהושגו במכרז משקפים חיסכון של למעלה מ-50% ממחירי השוק של חברות גדולות במשק, והוזלה של 12% עד 40% מהתעריפים הנוכחיים שמשלמת הממשלה. תעריפים אלו מהווים חיסכון בהוצאה הציבורית של למעלה מ-20 מיליון ש"ח בשנה. החשב הכללי, שוקי אורן, בירך על תוצאות המכרז ומסר כי "במכרז זה, בשונה ממכרז הסלולאר הקודם, ניתן דגש לחדשנות הטכנולוגית הקיימת בענף עם ראיה ארוכת טווח לשיפורים טכנולוגים עתידים ולרמת שירות למנויים, וכן לשינוי שחל בתפיסת המוצר ככלי עבודה מתקדם". מנהל מינהל הרכש הממשלתי, ליאור אגאי, אמר בתגובה כי "המכרז ההולנדי הסתיים בהצלחה יתרה, הן בשל השימוש בשיטות מתקדמות בתורת המשחקים והן בשל מיצוי היתרון לגודל של הממשלה. במכרז זה ניתן דגש למנגנון לצירוף מנויים לצורך הוזלת ההוצאה הציבורית בגופים ציבוריים תוך שמירה על האיזון וההשלכות הענפיות של מכרז בסדר גודל זה". כמו-כן, הוא הודה ליועצי התקשורת בחברת TCM אשר הייתה שותפה לכתיבת המכרז.

בעקבות הממצאים שהתפרסמו בשבוע שעבר בדוח פני החברה השלישי, מציין (יום ג', 12.10.10) ארגון פעמונים כי על-פי הדוח, למשפחות ממוצעות בפריפריה פוטנציאל לצבור מינוס של 36,000 שקל בשנה לעומת מינוס של 10,000 שקל במרכז. בארגון מציינים כי ההוצאה הממוצעת של משפחה באזור המרכז עומדת על 13,047 שקל בחודש ואילו בפריפריה ההוצאות עומדות על 11,655 שקל. "עד כאן נשמע טוב, לכאורה. כדאי לעבור לפריפריות, ההוצאות המשפחתיות יורדות, אולם בהסתכלות רחבה יותר שכוללת את פערי ההכנסות בין הפריפריה למרכז (על-פי דוח הלמ"ס מ-2009) עולה נתון עגום המראה כי ההכנסות הממוצעות למשפחה באזור המרכז עומדות על 12,204 שקל וההכנסות הממוצעות למשפחה בפריפריה עומדות על 8635 שקל", אומרים בארגון. כלומר, על-פי הנתונים, קיים פוטנציאל תיאורטי למינוס של 843 שקל כל חודש, או בחישוב שנתי - המינוס למשפחה ממוצעת במרכז עומד על קצת יותר מעשרת אלפים שקלים. בפריפריה הפער בין ההכנסות להוצאות עומד על 3,020 שקל כל חודש, או בחישוב שנתי כאמור - מינוס תיאורטי של מעל 36,000 שקל. "ההוצאות שאינן קשורות לדיור - גבוהות יותר דווקא בפריפריה" אוריאל לדרברג, מנכ"ל ארגון פעמונים, אומר כי "פער ההכנסות - הוצאות שהציג הלמ"ס מבטא את המחלה הקשה שבה שרויים משקי הבית בישראל". לדבריו, "מעיון מעמיק במגוון הנתונים של הדוח אנו למדים על התצרוכת המשפחתית, הוצאות בגין התצרוכת מחלוקות לפי קבוצות, במרכז ההוצאה הממוצעת עבור דיור למשפחה גדולה ביותר מ-1,000 שקל למשפחה. יחד עם זה, הוצאות בגין תצרוכת המזון, ההלבשה וההנעלה, הריהוט והציוד לבית, הסיגריות, התכשיטים והשעונים גדולה בפריפריה מאשר ההוצאות לתצרוכת בקבוצות אלו במרכז. כלומר, למרות שבפריפריה משלמים פחות על דיור, ההוצאות האחרות גבוהות יותר מהמרכז". נתון זה הוא נתון מעודד לדברי לדרברג, שכן קיים פוטנציאל להתייעלות בניהול התקציב המשפחתי בפריפריה שיאפשר למשפחות להמנע מהמינוס. לדרברג גורס כי אין ספק שמתפקידה של הממשלה לעשות יותר על-מנת לצמצם את הפערים בין מרכז ופריפריה, אך הוא מציין כי גם המשפחות הנקלעות למצוקה תקציבית צריכות לראות את יצירת האיזון בין ההוצאות והכנסות כיעד אישי שלהם. "אני מאמין ביכולת של אנשים להשתנות. הרצון והכוח צריך להגיע מהמשפחה, אך אנו כחברה צריכים לסייע להם בתהליך ההבראה. תהליך זה הוא תהליך מורכב ודורש ידע ויכולות צרכניות שעל-פי הדוח של הלמ"ס הן לא נמצאות מספיק בפריפריה. אנו מתוך ניסיון עשיר בקרב אלפי משפחות יודעים מתוך הכרת המציאות שאפשר וצריך לשנות את המציאות הזאת", מסכם לנדברג.

מדד ספטמבר 2010 של חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט, חושף (יום ב', 11.10.10) עלייה מדאיגה נוספת ברמת הסיכון הענפי במשק. זאת, בהמשך לגידול מתמשך בסיכון הענפי במשק. נתוני דן אנד ברדסטריט, העוסקת בניהול שוטף של סיכוני אשראי, מצביעים על כך ששיעור בתי העסק בישראל הנמצאים בפני סכנת סגירה עומד על 13.4% לעומת 13.26% בחודש שקדם לו, המהווים עלייה של 0.31% מתחילת השנה (13.09% בינואר 2010). נכון להיום, נמצאים כ-16,600 בתי עסק בישראל בסיכון גבוה. לדברי כלכלני החברה, המשך סביבת עסקים דומה תוביל לכך שבתוך חצי שנה יעמדו חברות אלו בפני בעיות תזרימיות שתקשנה על המשך פעילותם או תוביל לקריסתם. עוד העריכו כלכלני החברה, כי העלאת הריבית של בנק ישראל מפחד האינפלציה והתחזקות השקל משפיעה לרעה על הענפים הממוקדים בייצוא ובהתאם לזאת מקרינה על כלל העסקים הנכללים במדד הסיכון הכלל משקי. ביטוי להתחזקות השקל ניתן לראות בענף החקלאות, בו נרשמה בשנה וחצי האחרונות עליה של 0.65% - מ-9.91% במרס 2009 ל-10.56% בספטמבר 2010. השקל, שהגיע לרמתו הגבוהה מזה מספר שנים, הוביל לפגיעה בהכנסות החקלאים המייצאים יבול כמו פרחים ופירות לאירופה. מאידך-גיסא, החום הכבד ששרר במהלך יולי-אוגוסט פגע באופן משמעותי ביבול ובגידולים החקלאיים. להערכת כלכלני דן אנד ברדסטריט, חקלאים רבים ספגו הפסדים בשל אובדן סחורה ובלא קבלת מענה ממשלתי, דבר העלול להוביל לבעיות תזרים קשות של עסקים בתחום. ענף נוסף בו נרשמה עלייה בולטת בהיקף העסקים הנמצאים בסיכון גבוה, הוא ענף חנויות המזון, שרשם בחודש ספטמבר עליה של כאחוז במספר העסקים בסיכון. שיעור העסקים שנמצאו בסיכון גבוה בחודש ספטמבר עמד על 27.48% מול 26.43% בחודש אוגוסט. בדן אנד ברדסטריט מעריכים שהיקף הפרסום הרב שהשקיעו רשתות המזון הגדולות והמבצעים חסרי תקדים בהם נקטו, על-מנת למשוך את הלקוחות, הוביל לדחיקה של נתח המכירות של המכולות הקטנות ועקב כך לגידול בהיקף העסקים בסיכון בתחום זה. גידול דומה מסתמן גם בשיעור העסקים בסיכון גבוה בתחום קמעונאי הביגוד, שרשם בספטמבר עלייה חודשית של 0.19% ועליה של 0.69% מתחילת השנה. אומנם תחום הביגוד מושפע ממגמות עונתיות, אולם בניגוד לשנים קודמות מוסיף החודש הסיכון בתחום זה לעלות. כלכלני דן אנד ברדסטריט מעריכים שהגורם המרכזי לעלייה בסיכון בענף הביגוד הוא דחיקה הולכת ומתחזקת של הרשתות הקטנות על-ידי הרשתות הבינלאומיות שנכנסו לישראל. שולי הרווח של הרשתות הקטנות, שאינן יכולות לעמוד בעלויות הגבוהות של שכר הדירה במיקומי הפריים בקניונים השונים, מייצרים בעיות תזרימיות וקושי לעמוד בתשלומי הספקים השונים. בדן אנד ברדסטריט מעריכים כי מגמת ההרעה בענף תוסיף להתחזק גם בחודשים הקרובים. מדד הסיכון של חברת דן אנד ברדסטריט מתעדכן מדי יום בדיווחי ספקים בכל חלקי הארץ ומספק תמונה כוללת על מצבם של עסקים בכל הגדלים בישראל ומאפשר לאבחן באמצעותו מגמות כלכליות בהתרחשותן. ענפים הנמצאים בסיכון גבוה הינם כאלו אשר חברות המשוייכות אליהם עשויות להיקלע לכשלים עסקיים, החל מפיגור מהותי בתשלומים ועד לכדי חדלות פרעון.

מבין 14 הערים הגדולות בישראל, ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק בית הגבוהה ביותר נרשמה בראשון לציון, עם 15,281 שקלים, וההוצאה הממוצעת לתצרוכת הנמוכה ביותר נרשמה בבת ים, עם 9,808 שקלים בלבד. כך עולה (יום ב', 11.10.10) מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת לנפש הגבוהה ביותר נרשמה בתל אביב (6,408 שקל) ובבני ברק נרשמה ההוצאה הנמוכה ביותר - 2,413 שקל. עוד עולה מהנתונים כי מבין 14 הערים הגדולות, ברחובות אחוז ההוצאה על חינוך, תרבות ובידור הוא הגבוה ביותר - יותר מ-20%, ואילו ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית בבת ים היא הנמוכה ביותר - 10.2%. בחיפה, כ-20% מההוצאות מופנות לתחבורה ולתקשורת. נתוני ההחזקה למוצרים בני קיימא מראים כי משק בית בראשון לציון מחזיק בשיעורים הגבוהים ביותר בהחזקת מכשירים חשמל כגון מיקרוגל, מדיח כלים, מזגן, שואב אבק, מערכת DVD, מחשב ביתי, מנוי לאינטרנט, מכוניות, מייבש כביסה ושתי טלויזיות ומעלה. בבני ברק, לעומת זאת, מחזיק משק בית בשיעורים הנמוכים ביותר בהחזקת מוצרי בני קיימא אלה. בבני ברק, כמו גם בירושלים, נרשמה צפיפות הדיור הגבוהה ביותר מבין 14 הערים הגדולות - 1.2 נפשות לחדר, בעוד שבשאר הערים חיה פחות מנפש אחת בחדר. בראשון-לציון נמצא האחוז הגבוה ביותר של הגרים בדירות שבבעלותם (77.3%), ובתל אביב מרובת הדירות השכורות, נמצא כי רק 43.9% מהדיירים גרים בדירה שבבעלותם. ערך הדירה בתל אביב בשנת 2009 היה הגבוה ביותר על דירות בבעלות (1.68 מיליון שקל) מבין ערים הגדולות, וכך גם ההוצאה החודשית הממוצעת עבור שכר דירה (3,146 שקל).

שר התקשורת, משה כחלון, שהגיע ממקסיקו היישר לכינוס בזק אקספו, שהתקיים (יום ב', 11.10.10) בגני התערוכה, הצהיר כי לא יעשה חיים קלים לחברות התקשורת שיתנגדו למדיניות משרדו. הוא ציין כי הוא שר פשוט שחושב פשוט, ומאז כניסתו למשרד סיגל מדיניות של פיתוח התשתיות ופתיחת התחרות בשוק. "משרד התקשורת מחויב בפיתוח התחרות והיום פרסמנו את שימוע הנדידה הפנים ארצית. השנה ביצענו מספר רפורמות ורובן ייכנסו לתוקף בשנה הבאה. לחברות יש רפלקסים להגיב לרפורמות כאלו. העצה שלי: במקום להתעסק בפרוצדורות ובבתי משפט - להסתגל למצב החדש. בזק מתחרה בצורה מכובדת עם התחרות שלה וגם מרוויחה כסף. בזמנו נשמעו טענות שכניסת הוט לשוק תביא לפיטורי עובדים ותביא לקריסה. הנה רואים שאפשר גם להתחרות, גם להשקיע, גם לתת שירות טוב לצרכן ובסוף גם להרוויח", אמר כחלון, כשהוא מרמז להתנגדותה של בזק לכניסתה של חברת החשמל לתחום התשתיות. עוד אמר כי לא יתן להשאיר את ישראל מאחור. לדברי כחלון, תשתיות ותחרות הן התנאי לכך שלצרכן יהיה טוב. הוא איים כי "מי שלא ילך איתנו להצעיד את ישראל לקדמה ולחזית הטכנולוגיה, ויפגע בתחרות ובהרחבת התשתיות - ניאבק בו בכל הכוח, בכל דרך חוקית - בתקנות, בחקיקה פרטית, בחקיקה ממשלתית ובתיקונים ברשיונות

בהנהלת בנק ישראל החליטו כי כדי להעריך אם חל שינוי במגמת העלייה התלולה במחירי הדירות יש להמתין להתפתחויות בחודשים הקרובים. זאת, על-רקע תהליך עלייתה של הריבית בתקופה האחרונה, לצד עלייה בהתחלות הבנייה (ביחס לתקופה המקבילה אשתקד) העשויים לדעת הבנק לתמוך בהתמתנות עליית המחירים. הדברים עולים (יום ב', 11.10.10) מתוך פרוטוקולי דיוני הריבית של הבנק שהתפרסמו היום, במסגרתה הוחלט על העלאת ריבית נוספת של 0.25 אחוזים בחודש אוקטובר לרמה של 2 אחוזים. מחירי הדירות עלו ב-20 אחוזים במהלך 12 החודשים האחרונים (עד חודש יולי) על-רקע התרחבות מהירה באשראי לדיור בהשפעת הריבית הנמוכה לצד התאמה איטית יחסית של הצע הדירות. משתתפי דיוני הריבית ציינו כי על-פי הנתון האחרון שפורסם קצב עליית מחירי הדירות התמתן (0.7 אחוז ביוני-יולי לעומת 2.2 אחוזים במאי-יוני), אולם מוקדם להעריך האם מדובר בשינוי מגמה של קצב עליית המחירים. היקף המשכנתאות שניתנו באוגוסט עלה לעומת חודש יולי והוא גבוה משמעותית מהרמה הממוצעת בשנת 2009. משתתפי דיוני הריבית ציינו במיוחד את רמתה הנמוכה של הריבית על משכנתאות בריבית משתנה לא צמודה. לנוכח ההתפתחויות בשוק הדיור, המשתתפים דנו בצורך לשקול נקיטת צעדים מאקרו-יציבותיים נוספים, נוסף על הצעדים של המפקח על הבנקים שנכנסו לתוקף בחודש יולי. נידונו גם מחירי הדיור (הנמדדים על-פי שכר הדירה ונכללים במדד המחירים לצרכן), שעלו באוגוסט בשיעור גבוה של 1.7 אחוזים וצפויים לעלות בשיעור גבוה יחסית גם בחודשים הקרובים. מספר התחלות הבנייה ב-12 החודשים עד יוני 2010 עמד על כ-37 אלף יחידות דיור, לעומת כ-33 אלף ב-12 החודשים עד ליוני אשתקד - גידול של כ-12%. "האטה בקצב עליית המחירים, במידה ותימשך, תשאיר את מחירי הדירות בקרבת הסביבה התואמת את גורמי היסוד. אולם, המשך עלייתם של מחירי הדירות בקצב מהיר בעתיד עלול להרחיק אותם מסביבה זו", קובע בנק ישראל. הריבית - בדרך ל-2.7 אחוזים בעוד שנה על-פי התחזית הרבעונית של חטיבת המחקר בבנקף אשר נערכה החודש, עולה כי האינפלציה בשנה הקרובה צפויה לעמוד על 2.5 אחוזים והריבית צפויה לעלות בהדרגה ולהגיע לכ-2.7 אחוזים בעוד שנה. גם כאן, הגורם העיקרי לכך ששיעור האינפלציה צפוי להיות גבוה ממרכז תחום היעד הוא רכיב הדיור (שכר דירה) אשר צפוי להמשיך לעלות בקצב גבוה יחסית. מנגד, אינפלציה ממותנת בעולם וייסוף שער החליפין ברביעים האחרונים פועלים לדעת בנק ישראל למיתון קצב עליית המחירים. לבסוף, המשתתפים ציינו כי העלאת הריבית ב-0.25 נקודות האחוז תואמת את תהליך ההתאמה ההדרגתית של הריבית לרמה "נורמלית" בהתחשב בתנאי המשק. זאת, כאשר ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המתעוררים והמפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר נמוכות בחודשים הבאים. לדברי הבנק, מרבית האינדיקטורים לפעילות הריאלית ממשיכים להצביע על המשך ההתרחבות בפעילות הכלכלית בישראל בשיעורים גבוהים גם ברביע השלישי. בפרט נתונים ראשוניים מסקר החברות לרביע השלישי המצביעים על המשך ההתרחבות של הפעילות בקצב דומה לזה של המחצית הראשונה של השנה. עוד צוין, כי הירידה המהירה שנרשמה ברביע השני בשיעור האבטלה וסימנים ראשונים לעליות בשכר הריאלי והנומינלי מצביעים על המשך הצמצום בפער התוצר של המשק.

במכתב ששלח (יום ב', 11.10.10) לעובדי רשות השידור מוטי שקלאר, מנכ"ל הרשות, נמסר כי משרד האוצר, בגיבוי פרקליטות המדינה, הנחה את ההנהלה כי החל מה-1 בנובמבר 2010 יהיה עליה להפעיל שעון נוכחות לעובדים וכן לבטל חריגות שכר קיימות. ההנחייה האחרונה מצד האוצר מגיעה על-רקע המחלוקות הקשות שעלו בנושא. אגודת העיתונאים של רשות השידור טענה כי מדובר בחזרה מסיכומים שנקבעו עמה בעבר וכי הצעד מסכן את המשך המשא-ומתן על הרפורמה. למכתב של שקלאר צורף גם מכתבו של סמנכ"ל משאבי האנוש של הרשות, ליאור רמתי, על מועד התחלת השימוש בשעון והצעדים נגד העובדים שיימנעו מלמלא אחר הנחיות ההנהלה. לדבריו, "הימנעות מדיווח באמצעות כרטיס נוכחות מהווה עבירת משמעת, על כל הנובע מכך, והרשות תהא רשאית לנקוט באמצעים משמעתיים בהתאם לדין". יו"ר אגודת העיתונאים ברשות, דני זקן, מסר כי האגודה פותחת בסכסוך עבודה בתגובה להחלטת הנהלת הרשות לקבל את דרישת האוצר. מתקני שעון הנוכחות כבר הותקנו בכניסה לבנייני הרשות השונים והעובדים יקבלו את כרטיסי הנוכחות החל מהשבוע הבא, כדי להיערך להוראת האוצר להתחיל את השימוש בשעון בתחילת החודש הבא. "הנהלת הרשות נכונה לקיים ההנחיה ומחוייבת בה עפ"י הוראות החוק. אולם כולנו מבינים משמעות הצעדים וההשלכות על רשות השידור, על עובדי הרשות ובעיקר על השידור הציבורי בישראל", כתב שקלאר. "תנאי הפרישה ל-700 העובדים - מהטובים אי פעם בסקטור הציבורי" שקלאר כתב כי מטרתה של הרפורמה ברשות היא, בראש ובראשונה, להחזיר את השידור הציבורי לעדנה שידע בעבר. "הזירה התקשורתית בישראל, לצד ערוצים מסחריים, המונעים בעיקר משיקולי רווח והפסד. תהליך השיקום של רשות השידור נועד לאזן את תקציבה ובעיקר לפנות מקורות תקציביים אשר רובם ככולם יופנו להשגת מטרותיו של השידור הציבורי קרי, לעודד את היצירה הישראלית, לעודד את התרבות, הלשון והמוזיקה בישראל, תוך שמירה והגברת הרלוונטיות של השידורים". הוא הוסיף כי "לאחר שנקבע מתווה הרפורמה, סוכמו תנאי הפרישה של אותם 700 עובדים שאמורים לפרוש מהרשות. יודעי דבר סבורים כי הסכמי הפרישה מעניקים לפורשים תנאים מפליגים מהטובים שניתנו אי פעם בסקטור הציבורי. כך למשל, תשולם לכל פורש גמלה מיום הפרישה ראשון, כל פורש יוכל לקבל עד 2 דרגות, ישולם מענק פרישה, ועוד תנאים שישפרו את הגמלה לאין שיעור". עוד ציין שקלאר כי "מזה כשנה וחצי מתנהלים דיונים לגבי הסכמים קיבוציים חדשים. עם חתימתם, ניתן יהיה להפעיל את הרפורמה ולצאת לדרך חדשה. כרגע, ישנם מספר מועט של נושאים שטרם סוכמו בין הצדדים. במהלך המו"מ הנחיתי את נציגי הרשות ללכת לקראת העובדים ככל שניתן במסגרת המגבלות והאילוצים המוטלים עלינו. אי-אפשר לדבוק בעמדה של 'הכול או לא כלום'. התוצאה, לכולנו, תהיה הרת אסון כי ההתרסקות תהיה קשה".

פחות מחודש לאחר הפסקת השיחות בנוגע לרכישת חברת אלבאו האמריקנית תמורת מיליארד דולר במזומן, נראה שבקבוצת אי.די.בי (0.8% , 11300.0) בודקים חלופה עתידית להשקעתם בחברת מכתשים אגן (-0.15% , 1340.0). בכירי החברה ביקרו בסין בסוף ספטמבר 2010 ונפגשו עם בכירים בחברת כמצ'יינה הסינית, בניסיון לעניין אותם ביצירת שיתופי פעולה או ברכישת נתח ממכתשים אגן - חברת האגרוכימיה השביעית בגודלה בעולם. כמצ'יינה נמצאת בבעלות מלאה של ממשלת סין. החברה פועלת בשישה תחומים: חומרים כימיקלים מתקדמים, כימיקלים מיוחדים, תזקיקי נפט, כימיקלים בסיסיים, מוצרי גומי ואגרוכימיה. הפעילות של כמצ'יינה בתחום האגרוכימיה מתבצעת באמצעות החברה הבת בלו סטאר (Blue Star) שבשליטת כמצ'יינה (80%). היא מוחזקת בידי בלקסטון, אחת מקרנות ההשקעה הפרטיות הגדולות בעולם. בלקסטון, שנסחרת בבורסה של ניו-יורק לפי שווי שוק של 14.5 מיליארד דולר ומנהלת נכסים בהיקף של 100 מיליארד דולר, רכשה 20% מבלו סטאר בספטמבר 2007 תמורת 600 מיליון דולר. בלקסטון הייתה מעורבת בעבר במשא-ומתן לרכישת מכתשים אגן, וניהלה בסוף 2005 מו"מ עם משפחת ברונפמן, בעליה הקודמים של חברת כור, בעלת השליטה במכתשים, אך המו"מ נכשל בעקבות חוות דעת שלילית של חברת מקינזי. מכתשים אגן הודיעה בתחילת ספטמבר 2010 על ביטול העסקה לרכישת הבעלות המלאה בחברת אלבאו האמריקנית תמורת מיליארד דולר במזומן ונטילת חוב של 250 מיליון דולר. העסקה הוצגה בידי מכתשים אגן כפתרון לכמה מנקודות התורפה של החברה שהחלישו את מעמדה התחרותי בשוק חומרי ההדברה, כמו עלות ייצור גבוהה יחסית של חומרי גלם, בין היתר בשל שיקולי איכות סביבה; נתח שוק דל בשוק הצפון האמריקני, בשל מערך לוגיסטי נחות; ונחיתות בהשוואה לאלבאו בכל הקשור לייצור יעיל והגנה מכסית מתחרות ביצרנים סיניים בשוק האגרוכימי הצומח של אמריקה הלטינית. רכישת אלבאו, היצרנית הגדולה בצפון ובדרום אמריקה של גלייפוסט, קוטל העשבים הנמכר בעולם, הייתה אמורה למצב את מכתשים בעמדה נוחה ליהנות מהגידול הצפוי בשימוש בזרעים מהונדסים גנטיים, שכוללים את תכונת העמידות לקוטלי עשבים לא סלקטיביים וזולים. העסקה הייתה מגדילה את נתח השוק של מכתשים בצפון אמריקה מ-3.9% ל-8.4% ואת הנתח שלה באמריקה הלטינית מ-6.9% ל-14.1%, והייתה הופכת אותה ליצרנית המובילה בעולם של חומרי הדברה גנריים בפער ניכר מהמתחרה השנייה. ביטול העסקה בעקבות בדיקת נאותות שביצעה מכתשים אגן החזירה את החברה לנקודת ההתחלה תוך אובדן זמן יקר. מכתשים אגן סובלת מרווחיות יורדת, בין השאר כתוצאה ממבנה עלויות יקר, נחיתות בשוק הצפון האמריקני החשוב והיעדר פעילות של ממש בתחום ההנדסה הגנטית של זרעים. נוכח הכישלון לרכוש את אלבאו גברו ההערכות כי מכתשים אגן חוזרת להיות יעד לרכישה שנתיים וחצי לאחר שחוזרה בידי חברות אגרוכימיה סיניות, שהציעו על-פי ההערכות לרכוש אותה תמורת 20 שקל למניה - 49% יותר ממחירה הנוכחי בבורסה. קבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר רכשה את השליטה בכור במאי 2006 בעקבות מאבק עם קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה. החברה רכשה 31% ממניות כור תמורת 394 מיליון דולר, והגדילה בהמשך את אחזקתה במכתשים ברכישה ישירה של 6% ממניותיה של החברה תמורת 500 מיליון שקל, כלומר לפי שווי חברה של 8.3 מיליארד שקל. מקורבי דנקנר הסבירו אז: "רכשנו את כור משום שההתמקדות בשוק המקומי מסוכנת". ואולם מאז הניבה מניית מכתשים אגן תשואת חסר של 35% בהשוואה למדד ת"א 75. מכתשים נחשבת כאחד הכישלונות הבולטים של דנקנר מאז רכש את השליטה באי.די.בי אחזקות במאי 2003. מאז נרכשה השליטה במכתשים ירד הרווח התפעולי התזרימי של מכתשים ב-38% וירד ל-233 מיליון דולר, שהם 10.3% מהמחזור, אף שהמחזור צמח באותה תקופה ב-30%. "בפרמיה סבירה של 30% על מחיר השוק, דנקנר ימכור את השליטה במכתשים", העריך אנליסט בכיר.

45% מלוקחי המשכנתאות מתקשים להחזירן. כך קובע סקר שנערך ע"י מכון המחקר "מאגר מוחות", על-פי הזמנת עמותת ידיד והפורום לאחריות חברתית. הסקר יוגש (יום ב', 11.10.10) לוועדת הכספים של הכנסת, לקראת דיון על מצב הדיור. הסקר מצא, כי 76% מהמבוגרים מתגוררים בדירות בבעלותם, 20% מתגוררים בשכירות ו-2% מתגוררים בדיור ציבורי. לא נמסר היכן מתגוררים שני האחוזים הנותרים. 71% מבעלי הדירות אינה חייבים דבר לבנק, ו-29% הנותרים חייבים , מי יותר ומי פחות, על חשבון המשכנתה. כרבע מהם משלמים 31% ויותר מהכנסתם החדשית לבנק, לפרעון משכנתה. 40 אחוז ממשתתפי הסקר סבורים, שעל הממשלה לאסור על תושבי חוץ לקנות דירה בישראל, אם אינם מתגוררים בה 10 חדשים בשנה. רוב הנשאלים - 63 אחוז - סבורים שכיום עדיף לרכוש דירה, ולא לשוכרה. אולם כאשר נשאלו משתתפי הסקר, מה היו עושים לו הייתה אפשרות לשכור בישראל דירה לטווח ארוך, 30 שנה, ולשלם שכר דירה נמוך, היו התוצאות שונות: 50% אמרו כי במקרה כזה היו מעדיפים לשכור דירה, 40% אמרו שלא היו מתגוררים בשכירות. עשרת האחוזים הנותרים סירבו להשיב. מדוע עדיף לדור בדירה בבעלות? שלש התשובות העיקריות שניתנו הן: (1) איש לא יכול לגרש אותי מדירה בבעלותי (34%); (2) אפשר להורישה לילדים (21%); (3) זו השקעה כלכלית טובה (16%). 90 אחוז מהנשאלים סבורים שהממשלה אינה עושה די כדי לאפשר לכל אזרח דיור הולם שיהיה לצרכי המשפחה, באזור טוב ונעים. 85 אחוז: על הממשלה לסייע לקוני דירות רוב מכריע של הנשאלים - 79 עד 85 אחוז - סבורים, כמובן, שעל המדינה לסייע לאזרחיה לקנות דירה באחת משלש הצורות הבאות, או בכולן יחד: סובסדיה לזוגות צעירים הרוכשים דירה ראשונה, סיוע לרוכשים דירה בערי השדה, מכירת קרקעות במחירים נמוכים. לגבי האפשרות האחרונה, שמדיניות מינהל מקרקעי ישראל הפוכה: הוא מוכר מגרשים לבנייה למגורים לכל המרבה במחיר, כלומר משתדל למוכרם במחיר הגבוה ביותר. בראש עמותת ידיד עומדת שרי רבקין. בידיד פעילים 800 מתנדבים ו-80 עובדים. העמותה מסייעת לכ-30,000 איש בשנה לממש את זכויותיהם החברתיות. תקציב העמותה הוא כ-10 מיליון שקל בשנה, ועיקרו ממומן על-ידי תרומות מחו"ל. כ-10% מהתקציב ממומנים ע"י משרדי ממשלה ועסקים בארץ. שירותי העמותה ניתנים בחינם.

ירידה של 4.6% נרשמה בחודש אוגוסט במכירת דירות, בהשואה לחודש יולי - קובעת סקירת "אומות אדומים" של אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר, שפורסמה היום 10.10.10). זאת ועוד - המכירות באוגוסט 2010 היו נמוכות ב-25% לעומת אוגוסט 2009. נתונים אלו מצביעים על המשך מגמה דומה בחדשים יוני-יולי. כל הירידה בפעילות נרשמה במכירת דירות חדשות, המהוות כ-20% מכלל שוק הדירות בישראל. בסך הכל נמכרו באוגוסט 8,030 דירות, רובן כאמור דירות יד שניה. באוגוסט נרשמה ירידה של 34% במכירת דירות חדשות, לעומת אוגוסט אשתקד. שוק דירות יד שניה, לעומת זאת, יציב מבחינת היקף הפעילות. גם מחירי הדירות יציבים, עם שינויים קלים. באוגוסט הוזלו הדירות ב-0.6% לעומת יולי. לעומת זאת, מחירי הדירות באוגוסט גבוהים ב-0.9% לעומת אוגוסט אשתקד. דירה עולה כיום בממוצע 1.06 מיליון שקל.

מתוך 33 משלחי יד שנבחנו בסקר המעסיקים בשנתיים וחצי האחרונות נמצא כי הביקוש לחמשת המקצועות מסגרים, נהגי משאיות, רצפים, עובדים בלתי מקצועיים בבינוי ורתכים הוא הגבוה ביותר. לעומתם הביקוש לחמשת המקצועות קופאים, עובדים בסידור סחורות, עובדים בלתי מקצועיים באריזה, מחסנאים ומזכירות הוא הנמוך ביותר. ממוצע השכר החודשי במשרות הפנויות, של משלחי היד המבוקשים ביותר במגזר העסקי, עומד על 5,849 ש"ח. בהשוואה לכך, עומד ממוצע השכר במשרות פנויות של משלחי היד הפחות מבוקשים על 4,336 ש"ח, פער של כ-35% לטובת השכר של משלחי היד המבוקשים ביותר. את הנתונים, שנאספו בשנים האחרונות, מפרסם מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, לקראת הכנס הכלכלי-חברתי שלו. הכנס ייערך ביום ג' הקרוב, 12.10.10, במרכז האירועים והקונגרסים "אווניו" שבקרית שדה התעופה ויעסוק בממשק בין כלכלה לחברה. מטרת סקירת המקצועות היא לאפיין את משלחי היד המבוקשים ביותר במגזר העסקי ואת משלחי היד המבוקשים פחות. לדברי עורכי המחקר, הבדיקה נערכה מתחילת שנת 2008 עד מחצית 2010. דרוג הביקוש נעשה עפ"י ארבעה פרמטרים: ביקוש מוחלט (מספר המשרות הפנויות), ביקוש יחסי (משרות פנויות יחסית למספר המועסקים במשלח היד), שכר המוצע במשרה פנויה, ומשך הזמן בו המשרה הייתה פנויה. משלחי היד דורגו בנפרד לפי כל אחד מהפרמטרים. שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן-אליעזר אמר בעקבות הנתונים ולקראת הכנס, כי "בחודשים האחרונים אנו רואים מגמה יציבה של שיעור האבטלה בישראל. אנו מקווים כי מגמה זו תימשך אך נערכים גם לתרחישים פסימיים יותר בשל אי-הודאות בכלכלה העולמית. הביקוש הגבוה למקצועות הבנייה והריצוף ממחישים את הצורך לעודד יותר ויותר ישראלים לקחת חלק במקצועות אלו, ובמקביל את חובתנו לעמוד ביעדי הממשלה לצמצום מספר העובדים הזרים". לדבריו, משרד התמ"ת משקיע משאבים רבים בהכשרות מקצועיות לתחומים אלו. "אני מקווה כי התוכניות והיוזמות בנושא אכן יובילו צעירים ישראלים לעסוק בהם". מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, בני פפרמן, הבהיר שהביקוש הגבוה לעובדים במקצועות העולים מן הנתונים מעיד על מחסור בעובדים בתחומים אלו. לדבריו: "מדובר במחסור לעובדים מקצועיים הנמשך זה שנים רבות. חלקו של המחסור התמלא במהלך השנים האחרונות באמצעות עובדים זרים ועובדים פלשתינים. העובדה שהמחסור איננו מתמלא ע"י עובדים ישראלים נובע בין השאר מרמות השכר ההתחלתיות המשולמות לעובדים המאיישים משרות אלו, רמת שכר שהיא יחסית נמוכה ביחס למאמצים הנדרשים והיכולת להתקדם ולפתח קריירה במהלך חיי העבודה במשלחי היד הללו".