בג"ץ קבע שהדיון בעתירתו של ח"כ חיים כץ נגד השינויים במתן דמי אבטלה שבחוק ההסדרים יתקיים לא יאוחר מתחילת פברואר

 

הדיון בבקשתם של ח"כ חיים כץ (עם אחד) וסיעת עוז בהסתדרות, שעתרו לבג"ץ נגד השינויים במתן דמי אבטלה שחוקקו בחוק ההסדרים, יידון לכל המאוחר בתחילת חודש פברואר, כך החליט היום שופט בית המשפט העליון ע.ר. זועבי. העתירה למתן צו על תנאי תידון בהרכב של שלושה. עוד החליט השופט זועבי כי בנסיבות העניין אין מקום ליתן צו ביניים.

 

העתירה הוגשה , באמצעות עו"ד נירה עזריאל ופרופ' פרנסיס רדאי, כנגד סעיפים 2 ו3 בחוק ההסדרים. סעיפים אלה מכניסים שינויים מרחיקי לכת במדיניות האבטלה שנקבעה בחוק ביטוח לאומי ומרעים משמעותית את התנאים לקבלת דמי אבטלה. לדברי העותרים זוהי פגיעה בזכויות יסוד חברתיות וכלכליות של תושבי ישראל.

 

חוק ההסדרים לשנת 2000 מכיל שלושה שינויים מהותיים במדיניות דמי האבטלה כפי שנקבעה בחוק הביטוח הלאומי: קיצור תקופת הזכאות לדמי אבטלה של בני 35 ומטה, הפחתת גובה דמי האבטלה מתחת לגיל 40 והעברת עודף תקציבי מענף קצבאות ילדים לענף דמי אבטלה, תוך עקיפת מועצת המוסד לביטוח לאומי.

 

העותרים טוענים כנגד חוק ההסדרים, שיש בו חלק מהמאפיינים של חוק התקציב, בהתגבשו בהליך מזורז ובכך שאין הוא עובר לדיון מעמיק. הם מצטטים דברי ביקורת שאמר השופט זמיר על חוק התקציב, שנכונים גם לגבי חוק ההסדרים, ואומרים שראוי וצודק לסווג את חוק ההסדרים כמצוי בין החקיקה הרגילה לבין מעשה המינהל, כלומר חקיקה מעין מינהלית. משמעות הדבר היא שסוגיות של מדיניות, שהכרעתן היא בליבו של ההליך הדמוקרטי, לא ראוי שיוכרעו בהליך כזה במקום בהליך חקיקתי מלא.

 

חוק ההסדרים הינו "סל חקיקה" ובו משובצים נושאים רבים ושונים. בכך הוא עומד בסתירה למוסכמות הנהוגות בהליכי חקיקה. חוק כזה אינו עולה בקנה אחד עם רוח תקנון הכנסת, המכוון לכך שמעשה חקיקה יתמקד בנושא ותחום מוגדרים ומפרט לצורך כך את תפקידן ופעולתן של וועדות הכנסת.