הצעת תקציב 2000 לא הייתה מאושרת על ידי דירקטריון חברה בינונית

 

מאת צבי גוטוטר

 

אנשי האוצר אף פעם אינם מתעייפים. כל הצעה שלהם שנדחתה בעבר, מועלית מחדש עם חילופי השלטון. כל סעיף שנמחק מחוק ההסדרים בעבר, בשל השגותיהם של חברי כנסת, או נדחה על ידי הממשלה, מופיע אוטומטית בהצעה הכרוכה יפה, ומוגשת בשנת התקציב הבאה.

 

חוברת התקציב לשנת 2000, לו הייתה מוגשת לדירקטריון של חברה עסקית, הייתה נדחית על הסף. זו אינה הצעת תקציב אלא קובץ סיסמאות, ללא תוכנית עסקית, וללא הערכת עלויות. אבל ממשלת ישראל אישרה את התוכנית. הנושא הכבד של כלכלת ישראל, של צמיחת המשק, של מקור פרנסת תושביה אינו ראוי בעיני ממשלה זו לעיון מעמיק. אחרת איך אפשר להסביר את הפזיזות בה עיינו בהצעה (הם קיבלו אותה ביום ה', שלושה ימי סוף שבוע לפני ההצבעה) והצביעו בעדה.

 

המשפט המסיים של הצעת התקציב הוא: "אם יובאו בפני וועדת השרים הערות משפטיות, שלדעת הוועדה או יו"ר הוועדה אינן מאפשרות יישום של החלטה מההחלטות הנ"ל, תובא אותה הצעה לדיון מחדש בממשלה". משפט זה הינו בבחינת הודאה בפה מלא, כי מניחי ההצעה לא טרחו לבדוק את התקפות המשפטית של ההצעות. כאזרח אני חרד מאד מכך שהדרגים הגבוהים ביותר במשרד בכיר מביאים בפני הממשלה הצעות החלטה בלתי בדוקות משפטית.

 

לאור זאת אני מטיל ספק גם בבדיקה הכלכלית והחברתית שקדמה להצעה זו. אני מפקפק ביכולתם של פקידי האוצר לומר מה ההשפעה שתהיה להצעות אלה על ישראל בשנים הקרובות. כל אותן אמירות החלטיות ופסקניות המלוות את ההצעות הינן בבחינת תעמולה זולה. אין שם הסברים מעמיקים, אין נתונים, אין הצגת חלופות.

 

"המדיניות הכלכלית לשנת 2000" היא שורת רעיונות המעלים אבק זה שנים במגירות האוצר. שרי הממשלה, אם בכלל טרחו לקרוא את ההצעה, התביישו כנראה לבקש הבהרות למונחים זרים להם, כגון "מכירת חשמל במתכונת של אנרגיה וזמינות". ואולי לא הספיקו. אך זה לא הפריע להם להרים יד ולהצביע בעד תוכנית שאינה מלווה בחישובים כלכליים שיוכיחו את נכונותה.

 

"הימים חולפים, שנה עוברת, אבל המנגינה לעולם נשארת" שרנו פעם. ואנו, פתאים שכמונו, באמת חשבנו ששנת 2000 תביא איזו בשורה?

 

הכותב הוא מ"מ יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות